מעמד האישה ביהדות – הבדלי גרסאות

בבואנו לבחון את מעמדה של האישה בכתובים אנו מקבלים לעתים מסרים סותרים. מצד אחד רק נשים מעטות מוזכרות בשם ובתפקיד, דבר המעיד שהיו נשים מעטות בקדמת הבמה הציבורית. עם המעטות שמוזכרות נמנות האמהות ([[שרה]], [[רבקה]], [[רחל אמנו|רחל]] ו[[לאה]]), בנותיו של לוט, [[בנות צלופחד]], [[יוכבד]] אם [[משה]], [[מרים הנביאה]] (אחות משה), [[דבורה הנביאה]], [[חולדה הנביאה]], [[עתליה]] המלכה, [[איזבל]] המלכה, [[אביגיל]] אשת [[דוד המלך]], [[מיכל]] ו[[מרב (דמות תנ"כית)|מרב]] בנות [[שאול המלך|המלך שאול]], [[אסתר המלכה]] ועוד דמויות רבות שנמצאות במיעוט, הן מבחינה כמותית והן מבחינה תפקידית ל[[איש|גברים]]. המקרא אינו מעלה התנגדות לתפקודן בעצם היותן נשים, דבר המעיד על כך שבתקופת המקרא היה זה אפשרי לנשים לכהן בתפקידי ציבור ואף בתפקידי דת מסוימים (נבואה). עם זאת לעתים התנ"ך משמיט שמות נשים, וקורא להן על שמות גבר שהן בזיקה אליו כמו בעל או אב, אף שהוא מספר עליהן, כמו אשת מנוח - אימו של שמשון<ref>בשופטים פרק י"ג הגיבורה היא האישה והיא איננה מוזכרת בשמה אלא בתואר "אישתו" של מנוח בעוד שמנוח מוזכר בשמו הפרטי. גם במקרה של נח אישתו איננה מוזכרת בשמה. </ref>, בת יפתח ועוד, [[אסתר המלכה|אסתר]] הייתה מלכת [[ממלכת פרס|פרס]] הינה האישה שהגיעה למעמד השלטוני הרם ביותר ביהדות. על שמה קיימת בתנ"ך מגילה. על פי דברי חז"ל היא תבעה מחותמי התנ"ך להכליל את המגילה בו והצליחה בכך, אף שהיו הסתייגויות מצידם<ref>בבלי, מגילה ז' ע"א</ref>.

[[תמונה:Léon Benouville Odaliske.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אסתר המלכה]] הינה האישה שהגיעה למעמד השלטוני הרם ביותר ביהדות. ציור מהמאה ה-19 של הצייר ליאון בנוויל.]]