נוקלאוזום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Omergold (שיחה | תרומות)
שורה 18:
הנוקלאוזום חוזר על עצמו, עם חריגות מסוימות, בערך כל 200 זוגות [[בסיס (כימיה)|בסיסים]] לאורך הכרומטין האיקריוטי. חלקיק ליבת הנוקלאוזום שנראה באיור מורכב מבערך 146 זוגות בסיסים של DNA דו גדילי שעטופים ב-1.65 [[סליל על|סלילי על]] בכיוון שמאלה, מסביב לארבעה זוגות זהים של חלבונים בודדים הידועים כהיסטונים וביחד הם נקראים אוקטאמר ההיסטון. שאר 50 זוגות הבסיסים של היחידה החוזרת מורכבים מ-DNA מקשר, שהוא דו גדיל המפריד בין שני חלקיקי ליבה.
 
לכל אחד מארבעת ההיסטונים (H2A, H2B, H3 ו-H4) יש מוטיב מבני דומה המורכב משלושה [[סליל אלפא|סלילי אלפא ]] המופרדים על ידי לולאות. ב[[תמיסה]], ההיסטונים יוצרים זוגות עם עותקים זהים של עצמם ומתייחסים אליהם כאל דימרים[[דימר]]ים או היסטונים מקופלים בזוגות. במקרה של ההיסטונים H3 ו-H4, הם ממשיכים להתאסף לטטראמרים, שהם חיבור של שני דימרים H3-H4, שבאמצעותם קבוצות טעונות מאותו סליל אלפא על שני ההיסטונים H3 נקשרים זה לזה ב[[קשר מימן]]. ההתקבצות של חלקיק הליבה של הנוקלאוזום מתחילה כאשר הטטראמר H3-H4 נצמד ל-DNA הדו גדילי ולאחר מכן נצמדים אליו שני דימרים נפרדים מסוג H2A-H2B, תהליך שסביר להניח שיתרחש באופן שיתופי (כלומר, שני הדימרים H2A-H2B מתקבצים לטטראמר בבת אחת).
 
לפי המבנה הגבישי שלו, ההיסטון האוקטאמרי קשור ל-DNA שמסביבו בערך כל 10 זוגות בסיסים. כל אחד מארבעת הדימרים של ההיסטון מכיל שלושה אזורי קשר עם ה-DNA. אתר הקישור המרכזי בכל דימר נוצר על ידי סליל אלפא מכל היסטון שבצמד המצביע לכיוון קבוצת [[זרחה]] בודדת ב-DNA שאליו הם קשורים בקשר מימן. בעמדות של 10 זוגות בסיסים לכל כיוון, לולאה משני ההיסטונים מתלכדת לקשר מימן לקבוצות זרחה אחרות. שני קשרים אחרים (מתוך סך של 14) נוצרים בעקבות הקישור של זנבות ההיסטונים מסוג H3. קשרים אלה קיימים בנקודות הכניסה והיציאה של ה-DNA שעטוף סביב הנוקלאוזום ומסייעים בהידוק האזורים האלה אל חלקיק הליבה.