הבדלים בין גרסאות בדף "גלובליזציה כלכלית"

החזרה מקדמותו
(תיקון טריליון לביליון בהתאם לשיטה האירופית לשמות מספרים הנהוגה בעברית)
(החזרה מקדמותו)
 
==סחר בינלאומי==
הליברליזציה של המטבעות והשינויים באקלים הגאופוליטי העולמי הביאו בעקבותיהם גידול משמעותי בהיקף הסחר הבינלאומי. בעוד בשנת [[1986]] היקף הסחר הבינלאומי היה כ-2 [[ביליון]]טריליון דולר, עשר שנים מאוחר יותר היקפו היה 5.2 ביליוןטריליון - עליה של 260%. עקב כך, מוצרים 'תוצרת חוץ', שהיו מחזה נדיר ברוב מדינות העולם בשנים שקדמו לגלובליזציה, הפכו למחזה נפוץ. לריבוי מוצרי היבוא, ובמיוחד לגידול הרב ביבוא מוצרי ה[[תרבות]], היו השפעות תרבותיות מרחיקות לכת (ועל כך ראו [[#שינויים תרבותיים|בהמשך]]).
 
==סחר פיננסי==
גידול משמעותי אף יותר חל בסחר הפיננסי. הליברליזציה של הסחר במטבעות והשינויים העמוקים בתהליכי [[תקשורת נתונים|תקשורת הנתונים]] הביאו להפיכתו של השוק הפיננסי, למעשה, לשוק עולמי יחיד ולגידול עצום בהיקף הסחר, עקב הקלות שבביצוע עסקאות [[ארביטראז']]. אם בשנת [[1986]] היה היקף הסחר במטבעות ב[[ניו יורק]], ב[[לונדון]] וב[[טוקיו]] 190 מיליארד דולר מדי יום, בשנת [[1995]] היה היקף סחר זה כ־1.2 ביליוןטריליון דולר.<ref>Economist, 25/10/97. מצוטט אצל קגלי וויטקוף (2002)</ref>
אחת מהשפעות גידול זה בהיקף הפעילות הפיננסית הגלובלית הוא ירידה ביכולתם של [[בנק#סוגי בנקים|בנקים מרכזיים]] במדינות שונות להשפיע על המטבע המקומי. בעוד שבעבר היקף הסחר המצומצם איפשר לבנק מרכזי השפעה רבה על התנהגות המטבע, היקפי המסחר העצומים והליברליזציה של המטבעות הופכים את רוב הבנקים המרכזיים, במידה רבה, לשחקנים מן השורה שהכלים שבידיהם להשפעה על התנהגות המטבע אינם עולים בהכרח על כליהם של שחקנים אחרים. [[יום רביעי השחור|דוגמה בולטת]] ניתנה ב־[[16 בספטמבר]] [[1992]], כאשר [[בריטניה]] נאלצה להוציא את ה[[לירה שטרלינג]] מ[[מנגנון יצוב המטבעות האירופי]] בעקבות מתקפת ענק של [[ספוקלנט|ספקולנטים]].