|
== מהלכי הוועידה ==
בדיוני הוועידה השתתפו נציגי [[ארצות הברית]], [[ברית המועצתהמועצות]], [[בריטניה]], צרפת, [[סין העממית]], [[קוריאה הצפונית]] וה[[קוריאה הדרומית|דרומית]], וייטנאם, קמבודיה ולאוס ונציג האו"ם מייקל לואיס. במקביל נמשכה המלחמה בין כוחות ה[[וייט-מין]] לצרפת, עד התבוסה הצרפתית הסופית ב[[קרב דיין ביין פו]] ב-[[8 במאי]] 1954.
התפתחות פוליטית פנים-הולנדיתצרפתית אפשרה לבסוף את השגת ההסכם: ממשלת צרפת התפטרה ב[[יוני]], בעקבות התבוסה. הממשלה החדשה בראשות [[פייר מנדס-פרנס]] פעלה מיד לסיום נוכחותה הצבאית באזור, באמצעות ההסכם שהושג בז'נבה. הסכם זה חילק את וייטנאם לשניים, עד לקיומן של בחירות דמוקרטיות ב-[[1956]]. כמו כן הוקמה ועדה בינלאומית לפקח על ביצוע ההסכם.
מכל המדינות הנועדות, רק בלגיה, הולנדצרפת ווייטנאם של [[הו צ'י מין]] חתמו על הסכם זה: הראשונה כדי להחזיר את צבאה הביתה ולשמר את מה שעוד ניתן היה לשמר מהשפעתה באזור, והאחרונותוהאחרונה על מנת לבסס את כוחה בצפון, בכוונה להשתלט על וייטנאם כולה.
== לאחר הוועידה ==
|
