הבדלים בין גרסאות בדף "שילוב הלכה ואגדה"

נוספו 310 בתים ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
אולם למרות דברים אלו ניתן למצוא מקורות שונים בהם האגדה משמשת כבסיס לקביעת הלכה; כאשר ה[[פוסק|פוסקים]] מצטטים אגדות ומתבססים עליהם בקביעת ההלכה. קביעת הלכה זו לעתים מובאת ללא צידוק כלשהו, ולעתים מצורף לדיון ההלכתי טיעון כלשהו, כגון הטיעון שהאגדה המובאת אינה אגדה, אלא מעשה ממשי<ref>עיין לדוגמה בדבריו של הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] ב'''תורה תמימה''' "ואפשר להביא קצת ראיה שמחויב בזה להכניס עצמו בספק סכנה מאגדה דברכות ל"ג.. ופשוט דלא שייך בזה אין למדין מן האגדות אחרי שזה מעשה שהיה" (ויקרא יט).</ref>.
בעקבות דברים אלו הורחבה הכנסת האגדה לתוך תחומה של ההלכה; ומתקיימות דעות שכאשר הלימוד מהאגדה אינו עומד בסתירה לחלק ההלכתי ניתן ללמוד ממנו ולסמוך עליו<ref>אנציקלופדיה תלמודית, אגדה, כרך א, עמ' קלב.</ref> גישות קיצוניות יותר טענו ש-"סברא בלבד יכולים ללמוד מאגדות גם במקום שיש סתירה מחלק ההלכה..".
יש לציין שפרשנים ופוסקים שונים התנגדו נחרצות לכל שילוב של האגדה בתוך תחומי ההלכה. כך, למשל, התנגד הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] לשילוב זה, וקרא לו [[כלאיים]], בעוד אביו - הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] - תמך בחיבור הלכה ואגדה וקרא לעסוק בשילובם.לפי השקפתו, חיבור זה נובע ומתבקש משיקולים קבליים של [[אמונת היחוד]].
 
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם יצחק הכהן קוק]], '''אחוד ההלכה והאגדה''' בתוך: [[אורות הקודש]] חלק א עמוד כה הוצאת [[מוסד הרב קוק]] תשנ"ד.
*[[חיים נחמן ביאליק]] במאמרו [http://benyehuda.org/bialik/article06.html "'''הלכה ואגדה'''"] משנת [[1917]].
 
משתמש אלמוני