סחירות – הבדלי גרסאות

'''סחירות''' היא מידת המהירות בה ניתן לממש נכס (כלומר, למכור ולקבל עליו תמורה) מבלי לפגוע במחיר השוקה[[שוק (כלכלה)|שוק]] שהיה נוצר כתוצאה מהמפגש בין '''מלוא''' [[היצע וביקוש|הביקוש וההיצע]] לאותו נכס. הסיבה לכך היא, שככל שיש יותר מוכרים מול יותר קונים, כך יהיה מהיר יותר הזמן בו יאותרו קונה מול מוכר באותו מחיר שוק. חשוב להבדיל בין מצב בו אין מגבלה חוקית על מסחר בנכס לבין אי-סחירות, שפירושה קיום חוק או תקנה האוסרים מסחר בנכס מסוים. מושג זה מתייחס לנכסים פיננסיים וריאליים כאחד. ניתן במידת מה לדבר עליו גם לגבי [[שוק העבודה]], אשר בו ה"מוכר" הוא העובד וה"קונה" הוא המעסיק.

[[נזילות]] היא מקרה פרטי של סחירות. מחיר שוק של נכס סחיר יכול להשתנות, אך הוא ייחשב כסחיר כל עוד ניתן לממש אותו במהירות לפי מחיר השוק. המושג נזילות, לעומתו, מתייחס לנכסים שבנוסף לסחירותם, ניתן במידה גבוהה מאוד של ודאות לחזות את מחירם העתידי בתאריך נתון, ואשר רגישות שווים לפרמטרים משפיעים שונים נמוכה למדי. דוגמה טובה לכך יכול לשמש ה[[מק"םמ]].

ככל שלאוכלוסייה יש יותר נגישות למידע (כמו גם רמת עניין גבוהה יותר לגבי השוק הרלוונטי) וקיימת יותר אפשרות ניידות ממקום למקום, כן צפויה רמת סחירות גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שמידע רחב יותר עשוי ליצור עבור כל קונה פוטניצאלי מספר רב יותר של מוכרים פוטנציאליים, וכן להיפך. גם אפשרויות רבות יותר של ניידות ממקום למקום של סחורות, אנשים, שירותים או [[הון]]) יוצרים יותר אפשרויות של קונים מול מוכרים. שיפור במידע ובניידות (למשל, מרמה של כפר לרמה ארצית או מרמה ארצית לרמה בינלאומית) עשוי ליצור פחות תופעות של שווקים מקומיים (כפי שקרה לגבי גידולים [[חקלאות|חקלאיים]] רבים בעבר) הנוטים להיות מנותקים אחד מהשני, ואשר בכל אחד מהם ישנו מספר קטן של מוכרים מול קונים ללא יכולת התרחבות.

בדרך כלל, סחירות נמוכה של נכס או מגבלות המוטלות מראש על הסחירות (כגון איסור על בעלי עניין למכור מניה מסוימת למשך תקופה מסוימת) יורידו את המחיר של הנכס, היות שבדרך כלל מוכר הנכס זקוק למימוש הנכס במהירות יותר מאשר שהקונה זקוק לרוכשו. כן, הרוכש הפוטנציאלי ירצה מראש תוחלת [[תשואה]] גבוהה יותר על הנכס כפיצוי על הסיכון שלא יוכל למכור את הנכס לעת מצוא. ככל שהסחירות גבוהה יותר, כן צפויה יחסית יציבות גבוהה יותר במחירו של הנכס, היות שאז הולכת ופוחתת יכולתו של "שחקן" בודד להשפיע על ערך הנכס. נזק אחר שעלולה לגרום סחירות נמוכה הוא [[כשל שוק|כשלי שוק]] בשל חוסר שכלול של השוק המתבטאים גם בהפסדי תוצר ובחוסר כדאיות לפתוח עסקים נוספים (בין השאר, בשל העדר [[יתרון לגודל]]).

באופן כללי, ככל שסחירות נמוכה יותר, כן משגשג שוק של "יד שנייה", בין אם המדובר ב"[[עושה שוק|עושי שוק]]" ("דילר") ב[[בורסה לניירות ערך|בורסה]], או בסחורות (כגון סוחרי מכוניות יד שנייה).

:כן, משפיע על המרווח הסיכון של קשיי סחירות לעת מצוא, ההולך וגדל ככל שהסחירות נמוכה יותר והסיכון של שינוי מחירים תנודתי יותר ככל שהסחירות יותר קטנה. המרווח יכול להיות מושפע גם משערי [[ריבית]], שכן החזקת מלאי של נכסים פיננסיים כרוכה בתשלומי ריבית על [[הלוואה|הלוואות]], או הפסדי ריבית או תשואות על פקדונות או [[איגרת חוב|אגרות חוב]]. במקרה של מסחר בנכס ריאלי, ככל שזמן אחזקת ה[[מלאי]] גדל, כן קיימת סכנה שהמלאי יינזק ולעתים, עצם אחזקת המלאי כרוכה בצורך לשכור שטחי איחסון נוספים.