גאורגים באיראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
למרות בידודם מגאורגיה, שימרו רבים מהגאורגים את שפת אבותיהם וחלק ממנהגי המסורת אולם אימצו את ה[[אסלאם]]. האתנוגרף, לאדו אר'ניאשווילי, היה הגאורגי הראשון שביקר בקהילה בשנת [[1890]].
כ[[תוצאות מלחמת העולם הראשונה|תוצאה ממלחמת העולם הראשונה]], היה המיעוט הגאורגי באיראן תחת הלחץ של [[המלחמה הקרה]]. בשנת [[1945]], הגיעה הקהילה הגאורגית באיראן, יחד עם קהילות אתניות אחרות בצפון איראן, לתשומת ליבם של ה[[ברית המועצות|סובייטים]], כמכשיר אפשרי לטיפוח אי שקט פוליטי בתוך איראן. כאשר מנהיגי [[גאורגיה הסובייטית]] רצו להחזיר אותם למלודתם, [[גאורגיה]], העדיפה [[מוסקבה]] בברור כי ישארו באיראן. התוכנית הסובייטית הוזנחה רק לאחר ש[[סלין]] הגיע להכרה כי שאיפתו להשיג השפעה בצפון איראן סוכלה בידי העקשנות האיראנית ובלחץ [[ארצות הברית]] <REF>{{PDF}}סווטלנה סאברנסקיאיה ווולדיסלב זובוק (עורכים), [http://www.wilsoncenter.org/topics/pubs/f-research_notes.pdf ההיסטוריה הבינלאומית של המלחמה הקרה, 14/15 - דיווחי הועידה, הערות מחקר ועידכוני ארכיון], עמ' 401, {{אנגלית}}</REF>.
ביוני [[2004]], [[נשיא גאורגיה]] החדש, [[מיכאיל סאקשווילי]], היה לפוליטיקאי הגאורגי הראשון שביקר בקהילה הגאורגית בפפריידון שאהר. הנשיא נתקבל בחום תוך הנפת דגל חמשת הצלבים הנוצרי, ה[[דגל גאורגיה|דגל הגאורגי]]. בנאומיו הדגיש סאקשווילי את התרומה של הגאורגים האיראניים בהגנה על איראן לאורך כל ההיסטוריה שלהם באיראן <REF>[http://www.iran-newspaper.com/1383/830420/html/internal.htm תאורים של הביקור "איראן-עיתון"], (פרסית)</REF>.
== תפוצה גאוגרפית ==
| |||