פוסט בופ – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 17 שנים
מ
תקלדה
מאין תקציר עריכה
מ (תקלדה)
בשנות ה-50 התחושה בקרב עולם ה[[מוזיקה]] הייתה שהביבופ של פרקר המבוסס לרוב על אותו מהלך [[הרמוניה|הרמוני]], מאילתורים המבוססים על אותם פראזות ריטמיות וצלילי מתח דומים, מוצה עד תומו. יש לציין שבאותו זמן הביבופ כבר היה בתהליך דעיכה עמוק, כאשר הסגנון השלט בג'אז היה ה[[הארד-בופ]] שאפשר לראותו כהמשך ישיר של הביבופ והוא משתמש באותם עקרונות הרמוניים ומלודיים בדרך כלל, בשילוב השפעות מ[[גוספל]] ו[[בלוז]]. מוזיקאים רבים, בינהם [[מיילס דיוויס]], [[ווין שורטר]], [[ביל אוואנס]] ועוד, ביקשו לנסות שילובים הרמוניים מורכבים יותר, והחלו מתייחסים לאילתור ממקום אחר לגמרי - במקום לשים דגש על צלילים מסויימים לדרגות מסויימות בסולם, החלו חושבים בצורה קווית יותר, מלודית, והעיזו לברוח מהצלילים "המתבקשים" שתבע הביבופ.
 
עידן הפוסט0בופהפוסט בופ התברך גם במגוון עצום של מוזיקאים צעירים מוכשרים באופן יוצא דופן, כאשר ביניהם [[רון קרטר]], [[קית' ג'ארת]], [[הרבי הנקוק]], ווין שורטר, [[צ'יק קוריאה]], וכן מוזיקאים אירופאים - [[פלה דניאלסון]], [[מישל פטרוצ'יאני]] ועוד.
 
הזרם החדש והמהפכני היווה פתיחת דלת ל"פורענות" מוזיקלית שלא הייתה מתאפשרת בלעדיו. נסיונות מוזקליים שהתפתחו לסגנונות של ממש - ה[[פרי ג'אז]], [[פיוז'ן]], [[פרוגרסיב ביג בנד]], [[ג'אז אוונגארד]] ועוד.
1,290

עריכות