הבדלים בין גרסאות בדף "השערת הצנזורה הקוסמית"

מ
אין תקציר עריכה
מ
 
את הפרדוקס ניתן להדגים בצורה הבאה. נניח שעצם מסוים יגיע לסינגולריות תוך זמן סופי t. מ[[תורת היחסות הכללית]] נובע שהזמן עבורו ייעצר בסינגולריות, ושעונו יראה שם רק זמן t.
כעת נניח שעצם אחר מגיע לסינגולריות בזמן מאוחר יותר - T, ועל- כן בסינגולריות שעונו ייעצר על זמן T. יש לשים לב שלא הייתה בעיה כל עוד שני העצמים היו בנקודות מרחב שונות, אבל ברגע בו העצם השני מגיע גם הוא לסינגולריות אז [[מערכת ייחוס|מערכות הייחוס]] שלהם מתלכדות. האם שני העצמים נפגשו בסינגולריות? אם התשובה חיובית, אז כיצד זה ייתכן שהעצמים נוגעים זה בזה אבל נמצאים בזמנים שונים. אם התשובה שלילית, אז לאן נעלם העצם הראשון שהיה בסינגולריות. לפנינו פרדוקס.
 
ההשערה של פנרוז, לפיה "סינגולריות עירומה" לא תיתכן, מונעת את הפרדוקס, לפחות עבור צופים חיצוניים, מחוץ לאופק האירועים. השערה זו מכונה גם '''השערת הצנזורה הקוסמית החלשה'''.
 
==מצב המחקר כיום==
הן הגרסה החלשה הן הגרסה החזקה מהוות אתגר גדול ל[[פיזיקה]] התאורטית, ועד היום ([[2008]]) לא נחזתה פריצת דרך בהוכחת או בהפרכת כל אחת מהגרסאות. ההישג היחיד היה בתחום [[סימולציה|ההדמיות הממוחשבות]]. כך למשל, בשנת [[1993]] הצליחו חוקרים לדמות מצב של יצירת '''סינגולריות עירומה''', כאשר לצורך ההדמיה נבחר פיזור של חלקיקים סקלריים (בעלי [[ספין]] [[0 (מספר)|אפס]]) וחסרי [[מסה]] שהיו מפוזרים במרחב בפיזור סימטרי כדורי. נקודת החולשה וחוסר הכלליות של ההדמייהההדמיה נבעו מכך ש[[תנאי שפה|תנאי השפה]] שנבחרו היו מיוחדים מאוד - הם לא היו תנאי התחלה '''גנריים''', כלומר לא ניתן היה למצוא [[קבוצה פתוחה]] של [[תנאי שפה]] שיאפשרו את יצירת ה'''סינגולריות העירומה'''. למעשה, אם היו משנים את מיקומו של חלקיק בודד, אז ההדמייה לא הייתה מובילה ליצירת סינגולריות עירומה.
 
==ההתערבות של הוקינג==
23,954

עריכות