צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

הרב צבי יהודה עמד לימינו של אביו בכל עיסוקיו הציבוריים, אך כשהבחין כי הדבר פוגע בלימודיו נסע שוב לירושלים, שם "הסתתר" ב[[ישיבת פורת יוסף]]. מאחר וגם שם לא מצא מנוח, שקל את האפשרות להרחיק אף יותר ולנסוע ל[[ישיבת טלז]], [[ישיבת סלובודקה]] או ל[[ישיבה]] ב[[הונגריה]].<br />

בסופו של דבר, סמוך ל[[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[הלברשטט]] שב[[גרמניה]], בעצתו של ר' בנימין מנשה לוין, שם לימד [[תנ"ך]] ו[[גפ"ת]] ([[גמרא]], פירוש [[רש"י]] ו[[תוספות]]), ובעצמו העמיק בלימוד מסכתות [[מסכת עירובין|עירובין]] ו[[מסכת חולין|חולין]] עם חלק [[יורה דעה]] שב[[שולחן ערוך]]. במקביל, למד [[פילוסופיה]] באוניברסיטת הלברשטט במשך כשנתיים. עם פרוץ המלחמה נאסר מתוקף היותו נתין של [[רוסיה]] שהייתה מעצמת אויב, אך שוחרר לבסוף. כשאביו, שנסע לוועידה העולמית של [[אגודת ישראל]], נתקע ב[[שווייץ]] בשל המלחמה, הצטרף אליו בנו.<br />

שנה לאחר מכן, חזר לאירופה בשליחות תנועת "'''[[דגל ירושלים]]'''" שהקים אביו, כדי לעשות נפשות לרעיון תחיית האומה והארץ בקרב גדולי התורה שבאירופה. במסגרת זו נפגש ויצר קשרי ידידות עם גדולי הרבנים וה[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ב[[פולין]], ב[[ליטא]] ובו[[וינה]].<br />

ב[[כו בשבט]] ה[[תרפ"ב]] ([[24 בפברואר]] [[1922]]), כשהיה כבן 31, נשא לאישה ב[[וורשה]] את חוה לאה לבית הוטנר, אשה בעלת השכלה תורנית וכללית רחבה ופעילה בשדה ה[[חינוך]] היהודי בוורשה. לאחר 22 שנות [[נישואים]] ללא ילדים, נפטרה חוה לאה ממחלה ב[[ז' בשבט]] ה[[תש"ד]] ([[1 בפברואר]] [[1944]]), ומאז, לאורך קרוב לארבעים שנה, חי הרב צבי יהודה בגפו.