אפקט בוהר – הבדלי גרסאות

אפקט זה מקל על העברת [[חמצן]] כאשר [[המוגלובין]] קושר חמצן [[ריאות|בריאות]], אבל משחרר אותו [[רקמה|ברקמות]], ובמיוחד ברקמות שצריכות חמצן בכמויות גדולות. כשרמת [[מטבוליזם|המטבוליזם]] של רקמה עולה, היא מייצרת יותר פחמן דו -חמצני. הפחמן הדו -חמצני הופך במהירות למולקולות [[ביקרבונט]] [[פרוטון|ופרוטונים]] חומציים על ידי האנזים קרבוניק אנהידראז:

עקומת הדיסוציאציה של חמצן נעה ימינה כאשר ריכוז פחמן דו -חמצני, טמפרטורה, או ריכוז יוני מימן גדל, דבר המקל על הגדלת שחרור החמצן.

דבר זה הגיוני כיוון שריכוז פחמן דו -חמצני גבוה וסינתזה הולכת וגוברת של [[חומצה לקטית]] מתרחשים כאשר שרירים צריכים כמות חמצן גדולה. שינוי זיקת החמצן להמוגלובין היא דרכו של הגוף להסתגל במהירות לבעיה זו.