עמק ויניאלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור - לקראת שינוי המשמעות של יוקה |
מ בוט החלפות: לעתים; הוספת מקף; |
||
שורה 14:
'''עמק ויניאלס''' (ב[[ספרדית]]: '''Valle de Viñales''') הוא [[עמק]] [[קארסט|קארסטי]] המשתרע על שטח של 132 קמ"ר ב[[מחוז פינאר דל ריו]] במערב [[קובה]]. העמק הוכרז על ידי [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[1999]].
ייחודו של העמק בתופעה [[גאומורפולוגיה|גאומורפולוגית]] המכונה [[מוגוטה|מוֹגוֹטֶה]] - גבעות עשויות [[אבן גיר]], שגובהן עד 25 מ' ו[[קוטר|קוטרן]] אינו עולה על 200 מ', המבצבצות בעמק השטוח, שנוצרו כתוצאה מ[[שחיקה]], בתהליך שהחל לפני 170 מיליון שנים. בדומה לאזורים קארסטיים אחרים, גם בעמק ויניאלס [[מערה|מערות]] [[נטיף|נטיפים]], ובהן מערת האינדיאני (Cueva del Indio), שבה זורם נהר תת
בעמק התגלו גם [[מאובן|מאובנים]] של [[אמוניטים]], [[דג|דגים]] ו[[דינוזאורים]]. בשנת [[1961]] צייר האמן לאוויחילדו גונסאלס מוריו ציור קיר ענק לאורך 180 מ' ובגובה של 120 מ' בדופן של מוגוטה שתי האחיות (Mogote dos Hermanas), המתאר את ההתפתחות ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] במקום. הציור מכונה "מוּרָאל דה לה פרהיסטוריה" ("ציור הקיר של ה[[פרהיסטוריה]]").
שורה 20:
בעמק גדלים גם 17 [[מין (טקסונומיה)|מיני]] צמחים אנדמיים. עם הצמחים נמנה ה-Microcycas calocoma, מין מסדרת ה[[ציקסינים]], שכמעט לא השתנה מאז תקופת ה[[קרבון]].
על אף תופעות הטבע, [[אונסק"ו]] הכריז עליו כ[[אתר מורשת עולמית]] ב-[[1999]] דווקא בשל פעילות האדם בו - ה[[חקלאות]] המסורתית (במיוחד גידולי ה[[טבק]]) וה[[ארכיטקטורה]] המקומית. במערות שבמורדות הגבעות ישבו בני אדם כבר לפני הכיבוש הספרדי של קובה. בראשית ההתיישבות הספרדית בעמק, ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], הקימו בו ה[[האימפריה הספרדית|ספרדים]] חוות גדולות לגידול [[בקר]], שנסמכו בעיקר על כוח עבודה של עבדים מ[[אפריקה]]. עבדים נמלטים שכונו "סימרונס" (Cimarrones), מצאו
עד מהרה החליפו גידולי הטבק את הבקר, ו[[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] המערבית (Ferrocarril del
Oeste) ממנה לא נותר כמעט דבר, נסללה בעמק ב-[[1882]].
| |||