הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות תולדות אברהם יצחק"

אין תקציר עריכה
[[תמונה:Rabby s y kohn1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|'''ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל יעקב קאהן]] מ"תולדות אברהם יצחק"''']]
'''חסידות תולדות אברהם יצחק''' – [[חצר חסידית]] ירושלמית-הונגרית, המשתייכת ל[[תנועת החסידות|חסידויות]] [[הישוב הישן]], מחוברת [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] לדרכה של [[העדה החרדית]] ולשיטתה הבדלנית בהתנגדות חריפה ל[[ציונות]], ומתאפיינת במיוחד בשיטה החסידית, הרואה ב[[שבת]] ערך עליון. נוסדה בשנת [[ה'תשנ"ו]]–([[1996]]) כפלג פורש של חסידות [[תולדות אהרן]], בראשותו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שליט"א.
 
==הסטוריה==
 
===קהילת תולדות אהרן===
עם פטירתו של רבי אהרן התפלגה הקהילה לשתים, חלק מהתלמידים בחרו בבנו הרב [[אברהם חיים ראטה]] שליט"א לאדמו"ר, והחלק האחר בחר בחתנו הרב [[אברהם יצחק קאהן]], כאשר את [[בית מדרש|בית המדרש]] ירש הבן.
 
[[תמונה:Rabbis kohn old shul1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''האדמו"ר רבי [[אברהם יצחק קאהן]]''' עם בנו האדמו"ר רבי '''שמואל יעקב''' שליט"א בכניסה לבית הכנסת הישן של חסידות "[[תולדות אהרן]]", שעל חורבותיו נבנה [[בית מדרש|בית המדרש]] החדש של חסידות '''"תולדות אברהם יצחק"''']]
החתן, הנודע גם בכינוי בעל "דברי אמונה" על שם ספרו בחסידות, הקים את חצרו, בבית שכור בפאתי שכונת [[מאה שערים]], (כיום ניצב במקום זה בית המדרש הגדול של [[חסידות תולדות אברהם יצחק]]). פילוג זה היווה חידוש בקרב בני החבורה, שכן האדמו"ר רבי אברהם יצחק היה תלמידו של רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמאר]], שנודע בהתנגדותו החריפה לדרכו החדשה של רבי אהרן ראטה, אך עם קבלת המנהיגות ע"י האדמו"ר החדש, חלה התקרבות רבה בין שתי החסידויות, שנבעה ישירות מיחסם הקרוב של הרב ותלמידו.
 
:* חברי הקהילה – חסידי תולדות אהרן מקוריים וצאצאיהם, או אחרים שהצטרפו לחסידות ומקפידים על תקנות הלבוש, שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך של הקהילה (להבדיל מאנשי החסידות שאינם עומדים ב"תקנות הלבוש" ואינם רשאים לשלוח את ילדיהם למוסדות הללו), לומדים את "[[חסידות תולדות אברהם יצחק#דף הקהילה|דף הקהילה]]" ומתפללים בבית המדרש של החסידות לפחות אחת לשבוע בימות החול ופעמיים בתפילות השבת.
:* אברכי הרבי (במקור; דעם רעבנ'ס יונגע-לייט) – קבוצת עילית של כמה עשרות [[אברך|אברכים]] תלמידי [[כולל]], בגילאי 18-35 המקפידים על מכלול החיובים שב"ספר התקנות" כולל הנהגת בני הקהילה, עליהן נוספות תקנות נוספות כמו: תפילה יום-יומית במנין האדמו"ר. לימוד אינטנסיבי של לפחות 14 שעות ביממה, במסגרת [[ישיבה|ישיבתית]] מיוחדת של מוסדות הקהילה. השתתפות קבועה בכל התפילות והאירועים בחסידות. אי החזקת [[טלפון נייד]]. אי החזקת [[רשיון נהיגה]] ועוד. קבוצה זו מהווה מעין המשכיות סנטימנטאלית ל"חבורת שומרי אמונים", של האדמו"ר הזקן.
:* אנשי החסידות – חסידים שהצטרפו לחסידות, אך לא קיבלו על עצמם את מכלול תקנות הקהילה, חסידותם מתאפיינת בעיקר ב: קבלת האדמו"ר כאוטוריטה הרוחנית שלהם, עמו יתייעצו על מכלול שאלותיהם בחיי היום יום ואף יקבלו את הוראותיו. תפילה בשבתות וחגים בבתי המדרש של הקהילה בארץ ובעולם. השתתפות בשולחנות השבת אצל האדמו"ר או ב"שבת אחים" במסגרות בתי הכנסת של הקהילה, השתתפות באירועי החסידות ובשמחות בחצר, ולימוד יום-יומי במסלול "דף הקהילה", בין אנשי החסידות ניתן למצוא גם חסידי ויז'ניץ רבים, שמצאו את מקומם בחצר, עקב חוליו המתמשך של רבם, האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שליט"א.
 
==תקנות הלבוש==
משתמש אלמוני