הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו רחמים זייני"

מ
בוט החלפות: לעתים; היעדר; וכדומה; סירב; ייחודי; nrg;
מ (בוט החלפות: לעתים; היעדר; וכדומה; סירב; ייחודי; nrg;)
הרב זייני עלה לארץ בשנת 1970. הוא סיפר כי ההחלטה לעלות ארצה הייתה ברורה ורק התאריך ספונטני. זמן קצר לפני חתונתו, כאשר אביו שאל אותו היכן הוא מתכוון לגור, ענה לו הרב זייני, בארץ ישראל. ואכן הוא עלה לארץ, ובאותו שבוע התחתן.
 
את דירתו קבע ב[[בני ברק]], שם השלים הרב זייני את לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. אחרי שעות הלימודים, היה נשאר בטכניון כדי ללמוד תורה עם סטודנטים, כך שהיה חוזר לביתו, רק מאוחר בלילה. עם השלמת תואר הדוקטורט בטכניון, נדרש הרב זייני כמקובל, לצאת לחו"ל ל[[פוסט-דקוטרט]]. הרב זייני סרבסירב לצאת לחו"ל, מאחר ו"הייתי בגלות כבר מספיק" כדבריו. ולכן השלים את הפוסט-דוקטורט ב[[מכון ויצמן]] ב[[רחובות]].
 
עם שובו לטכניון כמרצה, החל הרב זייני בפעולות לקירוב העולים החדשים שבין הסטודנטים. הוא עודד ויצר קשרים עם עולים בודדים, ארגן בעבורם שיעורים ואירח אותם בביתו.
==חיבור תורה ומדע==
 
הרב זייני דוגל החיבור תורה ומדע, ובהעדרובהיעדר סתירה ביניהם.
 
בתחום התורני, הרב זייני הוא חוקר [[תלמוד]], וספרו 'רבנן סבוראי', מחקר בענין תקופת ה[[סבוראים]], הינו ספר יסוד בכל פקולטה לתלמוד בארץ. זאת למרות שהרב זייני בא מתחום המדעים המדויקים בטכניון. את תורתו שאב הרב זייני מאביו, שהינו נצר לשושלת רבנים עתיקה המגיעה עד לתלמידי [[הרי"ף]]. סבו ואביו שימשו בתור רבני קהילה ב[[אלג'יריה]] וב[[צרפת]].
 
בצרפת למד הרב זייני אצל החכם דהן, וממנו ספג את דרכו היחודיתהייחודית בלימוד התלמוד. כשרצה לעלות לארץ, אמר לו החכם דהן, כי בארץ לא ימצא את הלימוד תורה שהוא מחפש, אך סיבה זו לא מנעה ממנו לעלות. עם הגיעו לארץ, שאל אנשים היכן אפשר ללמוד תורה, ומשהשיבו לו ב[[בני ברק]], קבע בה את דירתו. אך רק כאשר עבר להתגורר בחיפה, ושמע את שיעוריו של הרב פרופ' [[בנימין זאב בנדיקט]], רבה של שכונת [[אחוזה]] בחיפה, חש הרב זייני שיש תלמיד חכם המדבר בשפה שלו. ואכן בין שני הרבנים נוצר קשר חם וישיר. הרב זייני היה פוקד רבות את ביתו של הרב בנדיקט דן איתו בשאלות ובהכרעות הלכתיות ומתייעץ עמו, והרב בנדיקט הוא שהסמיך את הרב זייני כרב.
 
דרך לימודו של הרב זייני מושתתת על [[בקיאות]] רחבה בכל ספרות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], העמקת העיון למקורות הקדומים ביותר - [[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]], ורק אחר כך דיון בדברי ה[[תלמוד]]. רק לאחר לימוד התלמוד, בוחנים את דברי [[הראשונים]]. בלימוד התלמוד נסמך הרב זייני רבות על כתבי [[גאונים|הגאונים]] שנמצאו ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]]. הרב זייני נחשב כיום, כאחד מברי הסמכה בתחום תורתם של הגאונים.
עם התמנותו לרב בנה הרב זייני תוכנית ללימודי תורה בטכניון, וזאת על מנת לסייע לסטודנטים דתיים אשר מעוניינים ללמוד בטכניון אבל חששו מפני האווירה הלא דתית שקיימת במוסד זה. הטכניון אישר לרב זייני ללמד שני קורסים ביהדות, אחד בתלמוד ואחד במחשבת ישראל, המונים כ-400 סטודנטים בכל סמסטר, בשתי רמות לימוד – מתחילים ומתקדמים. קורסים אלו מהווים חלק אינטגרלי מהלימודים בטכניון, הם נחשבים כנקודות בחירה, יש בהם בחינות וניתן עליהם ציון. התנאי שהתנתה הנהלת הטכניון על מנת ללמד קורסים אלו היה שהרב זייני ילמד את הקורסים בחינם. היה בכך ניסיון להניא אותו מללמד. אבל הרב זייני הסכים ללמד גם ללא תמורה, ועד היום במשך למעלה מ-25 שנים, הוא מרצה שני סמסטרים בשנה, בודק מבחנים ומחלק עזרי לימוד, ללא מימון מהטכניון, ללא עזרת אסיסטנט וללא תמורה. (יש לציין כי הסטודנטים מחויבים לשלם על קורס זה כמו על כל קורס רגיל אותו הם לומדים בטכניון).
 
הרב זייני פעל לשמירת ה[[כשרות]] בכל האירועים הרשמיים של הטכניון, וכן בכל חנויות והקפיטריות שבו. הרב זייני דאג למשגיחי כשרות בחדרי האוכל, לעיתיםלעתים מכספו הפרטי או מתרומות. על מנת שכל סטודנט יוכל לאכול בטכניון ללא דאגה. מאבק נוסף אותו ניהל הרב זייני כנגד מועדי המבחנים שנקבעו ל[[חול המועד]] או ל[[ערב חג|ערבי חג]]. הרב זייני נאבק על מנת שערבי חג יוכרו כיום חופש בטכניון, ושמועדי המבחנים לא יחולו בתקופת החגים. הטכניון היה המוסד הראשון בארץ שלא קבע מבחנים בימים אלו, וכיום נוהג זה קיים גם בשאר המוסדות להשכלה גבוהה.
 
בהיותו רב הטכניון היה מתפלל בשבתות בבית הכנסת של הטכניון, ונושא [[דרשה]] לאחר התפילה.
 
כאשר שמע תורם בית הכנסת של הטכניון מר יסלזון, על הפעילות הדתית בקמפוס, החליט לתרום בניין נוסף המשמש [[בית מדרש]], הכולל חדרי לימוד ואולם רב תכליתי להרצאות, לשבתות סטודנטים ולכל שמחה (בריתות בר מצוה וכדו'וכדומה). הנהלת הטכניון הסכימה לקבל את תרומתו של מר יסלזון אך רצתה להשתמש בה למטרות אחרות. מר יסלזון לא הסכים לכך, והציב תנאי שאם כסף התרומה אינו נתרם לבית המדרש אזי הוא מבטל את תרומתו. בסופו של דבר כל כסף התרומה נתרם לבית המדרש בטכניון, שהוקם בין השנים 1986-1987. מרבית פעולותיו של בית המדרש אינה ממומנת מכספי הטכניון אלא מעמותה פרטית "מגן אבות" הממומנת מתרומות, אותם מגייס הרב בעצמו. בכספי העמותה נקנתה ספרייה גדולה, ויצאו לאור מספר ספרים.
 
בבית הכנסת של הטכניון הנהיג הרב זייני מספר הנהגות, שבאות לשמר את מנהגי ישראל. כל סטודנט שעובר לפני התיבה, חייב להתפלל כפי הנוסח שהוא רגיל מביתו, והרב מקפיד על כמה שיותר גיוון בבחירת החזנים. בכך נשמרים אותם מנהגים, ובאי בית הכנסת נחשפים למנהגי קהילות אחרות, אותם אין הם מכירים.
* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=4225 קמצא ובר קמצא - צו השעה], שיעורי בין הזמנים ב[[ישל"צ]], הוקלט בכ"ו בתמוז ה'תשסז.
* [http://www.courts.co.il/SR/mechozi/m012014.htm פסק הדין עא 002014/01 הרב ד"ר אליהו זייני נגד כלבו ואחרים]
* ירעם נתניהו, [http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/625/763.html שליפות עם הרב אליהו זייני], [[21 באוגוסט]] [[2007]], [[NRGnrg]] יהדות.
* [http://www.technion.ac.il/~aha/index.htm אתר "אחוות אהרון"]
* [http://www.orvishua.org.il/heb/ אתר "ישיבת אור וישועה"]
271,876

עריכות