27,922
עריכות
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מ (←הספק) |
מ (זוטות) |
||
'''מתקן חשמל דירתי''' הוא על פי הגדרת החוק מתקן [[חשמל]] במבנה המיועד למגורים, למסחר, למשרדים או במבנה שתנאי המקום והשימוש במיתקן החשמלי דומים לאלה של דירת מגורים (תקנות החשמל - התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט, התשנ"א 1991). המונח מתקן ביתי מתייחס לכל מערכת הזנת החשמל וההגנה בפני [[התחשמלות]] מכניסת ההזנה של המבנה ועד לחיבורי [[מכשירי חשמל ביתיים|מכשירי החשמל]] שבו.
== חלקי המתקן ==
לוח החשמל במתקן ביתי משמש בעיקר כמערכת הגנה מפני חשמול. בלוח החשמל מתבצעת חלוקה של המתקן למעגלים, חלוקה שתפקידה לאפשר הגנה יעילה על ידי חלוקה של [[הספק (חשמל)|העומס]] הכללי הצפוי לחלקים קטנים, קלים יותר להגנה ולתחזוקה והמאפשרים התמודדות עם תקלות נקודתיות ללא השפעה (במידת האפשר) על שאר המערכת.
=== מעגלים במתקן ביתי ===
כמעגל חשמלי במתקן ביתי מוגדרים כל הקווים המוגנים על ידי [[מבטח]] משותף.
* מעגלי מאור - מעגלים חד מופעיים בהם הזרם אינו עולה על 10 [[אמפר]].
* מעגלי כוח - מעגלים חד מופעיים בהם הזרם אינו עולה על 16 אמפר.
כל המוליכים מחוברים לפס אחד העשוי מחומר מוליך (בדרך כלל [[נחושת]]) המכונה '''פס השוואת פוטנציאלים'''. פס זה מחובר לאדמה על ידי [[אלקטרודה]].<br />
כיום ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע האלקטרודה:
* במבנים חדשים, חובה על פי החוק במדינת ישראל לבצע מערכת "הארקת יסודות". מערכת זו מנצלת את הברזלים הטמונים ביסודות הבניין ומקשרת
* במבנים ישנים או במבנים להם אין יסודות (כמו למשל מבנים יבילים) מתבצעת ההארקה כלפי הקרקע באמצעות מוטות המוחדרים לקרקע. יעילות שיטה זו קטנה בהרבה מהארקת היסודות.
בעבר נהוגה הייתה שיטה של הארקת המבנה על ידי חיבור לצנרת המים הראשית, מתוך ההנחה שצנרת זו מתכתית ובעלת שטח מגע גדול עם הקרקע. כיום, בשל השימוש הרב בצינורות מים מחומרים לא מתכתיים, לא מסתמכים על הארקה מצנרת מים.
[[קטגוריה:חשמל]]
|