מו-דו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: hu:Ingavonat
אין תקציר עריכה
שורה 4:
המבנה הבסיסי של ציוד מסוג "מו-דו" הוא קיומם של תאי-נהג בשני צידי הרכבת. ברכבות "מו-דו" הנגררות או נדחפות על ידי [[קטר]] ישנו קרון מיוחד הנמצא בקצה השני של הרכבת המכונה [[קרון ניהוג]]. קרון זה שונה משאר קרונות הרכבת בכך שחלק ממנו מוקצה לתא-נהג נוסף. ב[[קרונוע|קרונועים]] מבוטל לעתים הצורך בקרון ניהוג מיוחד על ידי כך שלמעשה כל מערך פיזי כולל בתוכו תא ניהוג בשני צידיו.
 
כאשר הציוד איננו מסוג "מו-דו", יש צורך להחליף את כיוון הנסיעה בתהליך המכונה "[[חיוג רכבות|חיוג]]" אם יש צורך בהחלפת כיוון הנסיעה. בתהליך זה יש להפריד את הקטר מהקרונות, ולהעבירו באמצעות מסילה צידית אל הקצה האחר של הרכבת, ולחבר אותו מחדש. פתרון אפשרי נוסף הוא "לולאה" גדולה בה הרכבת תוכל לבצע סיבוב באופן דומה ל[[פניית פרסה]] - פתרון זה איננו מיושם בישראל.
 
גם החלפת כיוון הנסיעה בציוד מו-דו מכונה לעתים "[[חיוג רכבות|חיוג]]" אם כי זוהי פעולה פשוטה וקצרה הרבה יותר שנעשית לרוב בלחיצת כפתור.
 
== יתרונות המו-דו ==
 
היתרון העיקרי בשימוש בציוד מו-דו הוא תפעולי. הזמן הדרוש לחיוגל[[חיוג רכבות|חיוג]] רכבת שאינה מו-דו ארוך ודורש למעשה השבתה של הציוד למשך דקות ארוכות, וכמו כן גם משבית את המסילות שבאמצעותן מבוצע החיוגה[[חיוג רכבות|חיוג]] במשך ביצוע הפעולה.
 
יתרון נוסף הוא חסכון אדיר בעלויות בהקמת תחנות הקצה. [[חיוג רכבות|חיוג]] ציוד שאינו מו-דו דורש סידורים מיוחדים בתחנות הקצה כמו מערך נוסף של [[מסילת רכבת|מסילות]] ו[[מסוט|מסוטים]] שיאפשרו את ביצועו, ואף עשוי להידרש כוח אדם נוסף לשם כך. הצטיידות מוגברת של רשת רכבות מסוימת בציוד מו-דו מאפשר בניית תחנות קצה פשוטות בהם מסתיימות המסילות ב[[אוטם מסילה|אוטמים]] וללא מערך מסוטים מיוחד.
 
== ציוד מו-דו שאינו רכבתי==