ג'ודו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: rm:Judo
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי; אוויר; אמנות לחימה;
שורה 16:
 
==רקע==
בימי הביניים יפן התנהלה בצורה פאודלית, ומקצוע הוראת הלחימה, כמו כל המקצועות בחברה כזאת הועבר מאב לבן והגיע לרמות פיתוח גבוהות מאוד. למאסטרים בתחום הוראת הלחימה היה תפקיד חשוב בהוראת הסמוראים. עם פריצת שערי יפן ע"יעל ידי האמריקאים הפכה יפן תוך שנים ספורות לחברה מודרנית, שבה למעשה למקצוע הוראת הלחימה של יפן הקלאסית לא היה מקום. כתוצאה מכך חלק גדול של מקצועות הלחימה נזנח ונשכח, אבל חלק מאומנויותמאמנויות הלחימה הצליחו להשתמר ע"יעל ידי הפיכתם לאומנות אותה ניתן ללמד לקהל הרחב במתכונת המודרנית המקובלת היום. ג'ודו פותח בכוונה להפוך אותו לספורט. לשם כך קאנו חקר ובחן שיטות לחימה יפניות רבות שהיו ידועות בזמנו (הקרויות בשם הכולל [[ג'ו ג'וטסו]]), הוציא מהן את הטכניקות המסוכנות (כגון בעיטות, אגרופים, ובריחים על הרגליים), שיכלל חלק מהטכניקות הקיימות ויצר שיטה שמאפשרת להילחם בכל הכוח בלא להיפצע, להרוג או להטיל מום ביריב. ב-1886 פתח ב[[טוקיו]], בירת [[יפן]], את "מכון קודוקאן לג'ודו". מכאן ואילך הלך הג'ודו והתפרסם ברחבי יפן ובעולם כולו.
 
הג'ודו הוא בעל אופי אוניברסלי ומתאים לכל הגילאים. התנועות של הג'ודו הן בעלות השפעה מיוחדת על הגוף כיוון שהן מבוססות על תנועה אופטימלית, ניצול כוחו של היריב, תנועות ספירליות שמפתחות את הגוף ולא נמצאות בשימוש בחיי היום-יום.
שורה 27:
*קרב קרקע - בו המטרה היא להכריע את היריב באחת משלוש שיטות:
**'''ריתוק''' היריב לקרקע, כאשר הוא על גבו, למשך 25 שניות
**'''חניקה''' סתימת האוירהאוויר או הדם לראש, ובכך הבאת היריב להכנעות.
**'''בריח''' הפעלת לחץ על מרפק היריב ובכך הבאתו להכנעות. כניעה מתבצעת ע"יעל ידי מתן שתי מכות מהירות על המזרון.
 
אימוני הג'ודו מורכבים מחימום מיוחד, אוצ'יקומי(כניסות לתרגילים מבלי להפיל), תירגול 'כניסות'. תירגול הטלות משלושה סוגים עיקריים: כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש בידיים, כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש באגן וכאלו שנעשות באמצעות הרגליים.