רבינא האחרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
תקופתו הייתה קשה ליהודים שבבל. הם סבלו לרוב מרדיפותיהם של ה[[אמגוש]]ים, כוהני הדת הפרסית, ומהגיבוי שהללו קיבלו ממלכי שושלת בית ססן הפרסיים, בהם [[פירוז הראשון]], שנקרא בפי היהודים "פירוז רשיעא" (=הרשע), אשר בין גזירותיו גזר על חטיפת ילדים מבית הוריהם וחינוכם כגויים.
==פטירתו==
לפי איגרת רב שרירא גאון, רבינא נפטר בישיבתו ב[[י"ג בכסלו]] [[ד'ר"ס]], שנת [[499]] למניינם. תאריך זה אינו מוסכם, ולפי [[אברהם אבן דאוד|ראב"ד]] ב"ספר הקבלה" נפטר באותה שנה שבה נתמנה לראש ישיבה - זמן מה אחר פטירתו של רבה תוספאה, בשנת [[ד'רל"ד]] ([[474]]). הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], בספרו "[[דורות הראשונים]]", מגיה את הנאמר באיגרת רה שרירא גאון כדי שיתאים לדברי הראב"ד, שלדעתו מסתברים יותר.
מותו ציין את קץ תקופת ה[[אמוראים]] ותחילת תקופה חדשה, תקופת ה[[סבוראים]]. החכמים בדורות לאחריו, אשר חלק ניכר מהם היו מתלמידיו, נקראו "רבנן סבוראי", ביארו והסבירו את ה[[תלמוד]] לפשוטי העם ודייקו לגבי הלכות למעשה. התלמוד אשר ערך רבינא הוא, עד ימינו, עמוד התווך של ההלכה היהודית. ==ראו גם==
| |||