באסו קונטינואו – הבדלי גרסאות

'''באסו קונטינואו''' (לעתים קרובות מקוצר ל[[קונטינואו]]. אנגלית: Thorough Bass, איטלקית: Basso Continuo, צרפתית: Basse Continue, גרמנית: Generalbaß. בעברית נקרא לפעמים גם '''בס ממוספר''', ובאנגלית figured bass, אך שם זה אינו מדויק, כיוון שלעתים קרובות לא נכתבו כלל מספרים.) הוא שיטת [[הלחנה]] ופרקטיקת ביצוע אשר ליוותה את [[מוזיקת בארוק|תקופת הבארוק]], ונמשכה הלאה גם ל[[מוזיקה בתקופה הקלאסית|תקופה הקלאסית]]. באסו קונטינואו הינו פונקציה המבוצעת על- ידי כלים הרמוניים <!--הורדתי את הקישור של כלים הרמונים משום שאין הגדרה מדויקת למושג הזה--> כגון [[צ'מבלו]], [[עוגב]], [[פסנתר פטישים]], [[גיטרה]] או [[תיאורבו]]), המנגנים את קו הבס בתוספת [[אקורד|אקורדים]], לעתים קרובות יחד עם כלי בס מלודיים (כגון [[צ'לו]], [[ויולה דה גמבה]] או [[בסון]]) המכפילים ולעתים מקשטים את קו הבס. תפקיד הכלי ההרמוני לא נכתב במלואו, ועל הנגן למלא את ההרמוניה הנכונה לפי ראות עיניו, כך שנשמרת מידה רבה של אלתור. צירופי הכלים היו שונים בתקופות שונות. כך למשל בברוק המוקדם היו נפוצות קבוצות קונטינואו גדולות (עוגב, מספר צ'מבלי, מספר תיאורבי, נבל וכו'), ואילו במחצית הראשונה של המאה ה-18 היה נפוץ צירוף צנוע יותר של צ'מבלו וצ'לו. על כל פנים, ברוב המוחלט של המקרים לא ציין המלחין באילו כלים להשתמש, והסתפק בציון המילים "באסו", "קונטינואו", "פונדמנטו" וכדומה.

[[תמונה:Bernier.gif|frameמסגרת|centerמרכז|ה[[רצ'יטטיב]] הפותח מתוך ה[[קנטטה]] "המאהב המרומה" מאת לואי ברנייה. השורה התחתונה בכל צמד שורות היא שורת הקונטינואו.]]