דיפרנציאל (רכב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כותרות תמונה, הסרת שטחים ריקים
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מרבי;
שורה 18:
תכנונה של מערכת הנעה כפולה שונה בדרך כלל בין רכבי כביש לרכבי שטח. ברכבי שטח, מפצל הכוח בין זוג הגלגלים הקדמיים לאחוריים (המכונה "טרנספר" או תיבת העברה) אינו מתפקד כדיפרנציאל, אלא כחיבור קשיח. כמו כן, הדיפרנציאלים [[סרן חי|בסרנים החיים]] ניתנים לנעילה בדרך כלל. ברכבי כביש, לעומת זאת, הדיפרנציאלים פתוחים בדרך כלל (עם אפשרות לנעילה חלקית בדגמים מסוימים).
 
המומנט של המנוע מתחלק בין כל הגלגלים המונעים. לדוגמה, המומנט שיוצא ממערכת העברת הכוח הוא 200 קג"מ (קילוגרם למטר). ברכב בעל הנעה אחורית כל גלגל יקבל 100 קג"מ, בעוד שברכב בעל הנעה כפולה, כל גלגל יקבל רק 50 קג"מ. המומנט המירביהמרבי שכל גלגל יכול להעביר למשטח מוגבל (בגלל ה[[חיכוך]] המושפע מה[[צמיג]], מטיב הקרקע ומ[[משקל (פיזיקה)|משקל]] הרכב). אם המומנט שמתקבל בגלגל גדול מהמומנט המירביהמרבי האפשרי (כלומר, מעל האחיזה המרבית של אותו צמיג), הצמיג יסתבסב ויחליק ללא יכולת האצת הרכב. לפיכך, אחד היתרונות של הנעה כפולה הוא שהמומנט בכל גלגל קטן יותר (אך סכום המומנט שמגיע לכולם שווה), מה שמאפשר לרכב להאיץ ביעילות גם כשמומנט המנוע גדול וגם בנסיעה על מסלולי עפר או כבישים מושלגים בעלי חיכוך נמוך.
 
מערכת ההנעה הכפולה נתונה לעומסים גדולים משום שכל המומנט מגיע לגלגלים ואיבוד האחיזה מזערי. העומס המוגבר יכול לבוא לידי ביטוי בכשלים בחוליות חלשות כדוגמת ה"צלבים" ([[מפרק אוניברסלי]] הנקרא גם מפרק קרדן) ותיבת ההילוכים. במכוניות ללא הנעה כפולה, חלק מהמומנט הולך לאיבוד כי דיפרנציאל פתוח לא יכול לספק מומנט מעל המומנט המרבי שהגלגל בעל האחיזה המינימאלית יכול לספק. כתוצאה מכך, כמות המומנט במערכת תרד, בעוד שבמכוניות עם הנעה כפולה יפעל הרבה מומנט על חלקי המערכת. מסיבה זו עולה הצורך בתיבת הילוכים חזקה יותר כגון [[הילוכים#תיבה עם שיני כלב (Dog transmission)|Dog gear]] בכלי רכב ללא איבוד מומנט.