ריחוק הנזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יחסיות האמת (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: על ידי; |
||
שורה 10:
לצורך הדיון בשאלת ריחוק הנזק, יש תחילה להבחין בין נזק ראשוני לנזק שניוני. הצורך בהבחנה עולה, בין השאר, באירועים נזיקיים המורכבים ממספר התרחשויות עובדתיות. לדוגמה, מקרה בו ראובן צועד ברחוב ומועד עקב ליקוי בדרך, שנגרם בגין [[התרשלות]] העירייה. בעקבות הנפילה, נשמט מידיו אגרטל יקר ערך שהיה שייך לחברו - שמעון. עקב הצורך בפיצוי שמעון על אבדן האגרטל, שוקע ראובן בחובות רבים, מאבד את ביתו, שהיה ממושכן, אשתו עוזבת אותו, וילדיו נאלצים להפסיק לימודיהם באוניברסיטה, מה שמוביל לפגיעה בעתידם המקצועי. השימוש במבחן ריחוק הנזק נעשה בשלב שלאחר קביעת אחריותה של העירייה בגין [[רשלנות| רשלנותה]] ונועד להתמודד עם השאלה - על אילו נזקים מבין הנזקים שנגרמו לראובן תחוב העירייה בפיצויים.
* '''נזק ראשוני''': סדרת התרחשויות תיחשב כולה כיחידת נזק אחת, אם המאוחרות שבהן אינן מהוות אירוע בעל אופי ייחודי.
* '''נזק שניוני''': מהווה יחידה עצמאית, כיוון שנגרם על
כללי ריחוק הנזק עוסקים בקשר הסיבתי המשפטי בין אשם [[בעלי דין| הנתבע]], לנזקים שניוניים שהתפתחו עובדתית מן הנזק הראשוני.
שורה 47:
'''עובדות המקרה''': אוניה עגנה בנמל לצורך פריקת מטען. בשעת הפריקה, הפיל אחד העובדים קרש לבטן האוניה. כתוצאה מכך, נוצר ניצוץ, שהצית אדי דלק שנפלטו מפחים שאוחסנו באוניה. ההצתה הביאה לפיצוץ והאוניה נשרפה כליל.
'''ההכרעה''': [[בית הלורדים]] קבע שעצם הפלת הקרש על
עוד נקבע, כי נזק ייחשב ישיר במידה ונגרם כתוצאה פיזית ומיידית של ההתנהגות, גם אם היה בלתי-צפוי. מסיבה זו, הוטלה אחריות על שוכר האוניה גם בגין ההצתה ושריפת האוניה, שנחשבים נזק שניוני, הנובע מהנזק הראשוני שהוא הפלת הקרש.
שורה 140:
* פסק-דין '''גואטה נ' אלבז'''
'''עובדות המקרה''': ילדה כבת ארבע נפגעה על
'''ההכרעה''': בפסק-הדין נקבע כי יש לנהוג זהירות מפני הרחבת מבחני הסיבתיות, בייחוד במציאות הקשה של תאונות דרכים הפוגעות באחוז ניכר של האוכלוסייה וכן כאשר בנטל הפיצוי נושאת קופת הציבור. כלומר, ביהמ"ש מיישם את מבחני הסיבתיות המשפטית בהתאם למדיניות המשפטית הרצויה.
לא ברור מפסק-הדין כיצד יושם מבחן ריחוק הנזק ומדוע נקבע שהנזק שהוסב על
* פסק-דין '''ג'נאח נ' כהן'''
שורה 167:
==== הוראת ייחוד העילה ====
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
8. (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על
</blockquote>
הוראת ייחוד העילה מציבה מחסום בפני נפגע בתאונת דרכים מהגשת התביעה נגד האחראים לה לפי פקודת הנזיקין ומפנה אותו לתבוע נזקיו בהתאם לחוק הפלת"ד, מהחייבים על-פיו בלבד: הנהג, בעל הרכב, המחזיק בו והמבטח. הרציונל שעומד מאחורי הוראה זו הוא פישוט ההליכים המשפטיים עבור נפגעים ומניעת ריבוי [[בעלי דין|צדדים]] למשפט.
שורה 201:
'''עובדות המקרה''': התובע נפגע בתאונת דרכים ונותח ברגלו. הוא הגיש תביעה על-פי חוק הפלת"ד, שניתן בה פסק-דין. כשנה לאחר מכן, הוא נותח שוב בגלל החמרה במצב רגלו ונגרם לו נזק עקב הניתוח. התובע תבע בגין הנזק שנגרם בשל הניתוח על-פי פקודת הנזיקין, אך בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף, לאור הוראת ייחוד העילה בחוק הפלת"ד.
'''ההכרעה''': ערעור התובע על פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל על
=== ריחוק הנזק בדין הישראלי - סיכום ===
שורה 239:
=== מבט לעתיד - סיכום ===
מכיוון שהצעת חוק דיני ממונות אינה משנה את דוקטרינת ריחוק הנזק ואינה עוסקת כלל בחוק הפלת"ד, יש להניח שאם תתקבל כלשונה היום, הפתרון לסוגיות הנדונות יימצא באמצעים של דוקטרינות פסיקתיות, שיפותחו עקב בצד אגודל על
| |||