מסע הצלב של 1101 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי;
שורה 6:
 
==הלומברדים==
בספטמבר 1100, קבוצה גדולה של [[לומברדים]] עזבו את [[מילאנו]]. אלה היו בעיקר איכרים לא מאומנים, שהונהגו על- ידי ה[[ארכיבישוף]] של מילאנו, אָנְסֶלְמוֹ דַה בּוֹוִיסִיוֹ. כאשר הם הגיעו לשטחי [[האימפריה הביזנטית]], הם בזזו אותה בפזיזות, והשליט הביזנטי [[אלכסיוס הראשון]] ליווה אותם למחנה מחוץ ל[[קונסטנטינופוליס]]. דבר זה לא ריצה את הצלבנים, והם פלשו לעיר ובזזו את ארמון ה[[בלאצ'רנאי]], ואף הרגו את האריה של אלכסיוס. הלומברדים עברו במהרה לצד השני של ה[[בוספורוס]], חנו ב[[ניקומדיה]], ושם חיכו לתגבורות.
 
במאי, הם תוגברו על- ידי קבוצה קטנה אבל חזקה של [[צרפתים]], [[בורגונדים]] ו[[גרמנים]], תחת הנהגתו של [[סטפן הראשון, רוזן בורגונדי]], [[אוד הראשון, דוכס בורגונדי]] וקונראד, ה[[קונסטבל]] של [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. בנוסף הצטרף אליהם גם [[ריימון הרביעי מטולוז]], אחד המנהיגים שהוביל את מסע הצלב הראשון וכעת שירת תחת הקיסר היינריך הוא מונה למפקד הכללי. כמו כן, צורף אליהם כח של [[שכיר חרב|שכירי חרב]] [[פצ'נגים]] ביזנטים תחת פיקודו של ציטאס.
 
הקבוצה החלה לצעוד בסוף מאי, לעבר [[דורילאום]], כשהם עוקבים אחרי הדרך שעשו ריימונד וסטפן במהלך מסע הצלב הראשון. הכוח הזה תיכנן להמשיך לעבר [[קוניה]], אבל הלומברדים, שמספרם היה גדול בהרבה משל הכוחות האחרים, היו נחושים לצעוד צפונה ל[[ניקסר]], שם הוחזק בשבי הדנישמנדים (עם טורקי) אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון, [[בוהמון הראשון]]. אחרי שכבשו את [[אנקרה]] ב-[[23 ביוני]], והחזירו אותה לאלכסיוס, הצלבנים פנו צפונה, שם הותקפו מידית על ידי ה[[סלג'וקים]] הטורקים, וההתקפות נמשכו למשך שבועות.
שורה 16:
הלומברדים הבינו את הטעות שעשו, וכל הצבא פנה בחזרה מזרחה והצבא נכנס לשטחי הדנישמנדים הטורקים. עם זאת, הסלג'וקים, תחת שלטונו של [[קיליץ' ארסלאן]], שהבין שהפילוג בין הטורקים היה הסיבה לכשלונו לעצור את מסע הצלב הראשון, בא בברית עם הדנישמנדים ועם שליט [[חאלב]].
 
בתחילת אוגוסט פגשו הצלבנים את הצבא המוסלמי המאוחד במרסיבן. הצלבנים התארגנו בחמש מחלקות: הבורגונדיים, ריימון והביזנטים, הגרמנים, הצרפתים והלומברדים. הלומברדים בחזית הובסו, שכירי חרב הפצ'נגים נטשו את הקרב, והצרפתים והגרמנים נאלצו לסגת. ריימון נשאר לכוד על סלע וחולץ על- ידי טספן וקונראד. הקרב המשיך למחרת, מחנה הצלבנים נכבש והצלבנים ניגפו. רוב הלומברדים, שלא היו פרשים, נמצאו במהרה ונהרגו על- ידי הטורקים. ריימון, סטפן מבלואה וסטפן מבורגונדי ברחו צפונה ל[[סינופ]], וחזרו לקונסטנטינופול באונייה.
 
==חיילי נבר==
מעט אחרי שהחיילים הלומברדים עזבו את ניקומדיה, צבא נוסף מהעיר [[נבר]] (Nevers) בצרפת הגיע לקונסטנטינופול. הוא הגיע לשם דרך [[הים האדריאטי]] מהעיר [[בארי (עיר)|בארי]], והכניסה לשם לוותה בלי קרבות. צבא זה ניסה לצמצם את הפער עם הצבאות האחרים והתקדם במהרה לעברם, אבל למעשה אף פעם לא פגש אותם. הצבא הנברי, תחת ויליאם השני, הטיל מצור על [[קוניה]], אבל לא הצליח לכבוש אותה. במהרה נתפס הצבא ב[[הרקליאה קיביסטרה]] על- ידי הסלג'וקים, שבדיוק הביסו את הלומברדים במרסיבן, והיו נחושים להביס את הצבאות החדשים במהירות האפשרית. בהרקליאה כמעט כל הצבא מהעיר נבר נהרג, מלבד ויליאם ומספר מאנשיו.
 
==הצפרתים והבווארים==
מיד אחרי שויליאם מנבר עזב את קונסטנטינופול, הגיע צבא שלישי, שהונהג על- ידי ויליאם התשיעי מ[[אקיטן]], יוּ (רוזן ורמנדואה) ו-וֶלף הראשון (דוכס [[בוואריה]]); להם התלוותה אידה מאוסטריה (אמו של [[לאופולד השלישי]], הידוע בתור הקדוש לאופולד). צבא זה בזז את שטחי ביזנטיון בדרך לקונסטנטינופול.
 
מקונסטנטינופול, הצבא התחלק לשתיים. חלק אחד הפליג ישירות ל[[ארץ ישראל]], והשאר צעד אל עבר הרקליאה, וכמו הצבא הקודם נתפסו במערב שהכין להם קיליץ' ארסלן הסלג'וקי והובסו. ויליאם וולף ברחו, אבל יו נפצע אנושות; הניצולים הגיעו לבסוף ל[[טרסוס]], שם נפטר יו. אידה נעלמה במהלך המערב, וכנראה נהרגה, אך לפי אגדות היא נלקחה בשבי ונהייתה אמו של [[זנגי]], אויב גדול של הצלבנים במסעותיהם הבאים.