פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
בוט החלפות: כגון; ניצחון;
===קלאטאפימי ופאלרמו===
[[תמונה:Di Lorenzo A. - Demolizione della cittadella di Castellamare.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצור על פאלרמו]]
ב-[[15 במאי]] ניצחו האלף את הקרב הראשון במערכה, כשלחמו בקלאטאפימי מול כ-2,000 חיילים נאפוליטנים. נצחונםניצחונם לא היה מכריע וחד-משמעי, אך בעקבותיו עלה המורל בקרב חיילי האלף, ובמקביל ירד אצל הנאפוליטנים, שהחלו להרגיש כי ננטשו. בינתיים, עלה מספר הלוחמים בכוחו של גריבלדי לכ-1,200 עם הצטרפות תושבים מקומיים.
 
ב-[[27 במאי]] הטיל הכוח מצור על [[פאלרמו]], בירת האי. על העיר הגנו כ-16,000 איש, אך הם היו תחת פיקודו של הגנרל פרדיננדו לאנצה בן ה-75, שהיה מבולבל וביישני. כוחותיו של גריבלדי תקפו את קו ההגנה החיצוני של העיר בשני צירים, ובו בזמן הותקפו חיילי פאלרמו גם על ידי חלק מהאוכלוסייה המקומית, בנוסף לכ-2,000 אסירים שברחו מ[[בית סוהר|בתי הסוהר]] המקומיים. לאחר שחייליו של לאנצה נסוגו מרוב עמדותיהם, הורה הגנרל על הפצצות מסיביות, שנמשכו שלושה ימים, וגבו את חייהם של כ-600 תושבים. ב-[[28 במאי]], יום לאחר תחילת המתקפה, שלט גריבלדי ברוב חלקי העיר והכריז על ביטול מרותו של בית בורבון. לאחר יום נוסף, ביקש לאנצה להכריז על [[הפסקת אש]]. כשהגיעה לעיר יחידת תגבורת נאפוליטנית, שחייליה היו מצוידים בנשק רב ומאומנים היטב, היה עלול גריבלדי להקלע לבעיה מחבינה צבאית, אך הוא ניצל הודות לכניעתו של לאנצה. לבסוף נחתם הסכם [[שביתת נשק]], בתיווכו של אדמירל בריטי, והכוחות הנאפוליטנים עזבו את הנמל.
כוחות בורבון קיבלו הוראה לנוע למזרח האי ולפנותו מתושביו. אמנם הצליחו הנאפוליטנים לדכא מרד, בהנהגתו של ניקולא פאבריצי, שפרץ ב-[[31 במאי]] ב[[קטניה (עיר)|קטניה]], אך הצלחה זו איבדה את משמעותה עם מתן הפקודה לעזוב לכיוון [[מסינה]]. בשלב זה, הערים היחידות בסיציליה שנותרו תחת שלטון הממלכה היו [[סירקוזה]], [[אוגוסטה (סיציליה)|אוגוסטה]], [[מילאי]] ומסינה. בגיוס שערך גריבלדי באותו זמן גויסו פחות מ-20,000 חיילים, ובמקביל, החלו התקוממויות מקומיות מצד איכרים, שקיוו להקלה בתנאים הקשים בהם אילצו אותם בעלי האדמות לעבוד.
 
קצב הנצחונותהניצחונות המהיר של גריבלדי החל להדאיג את [[קמילו בנסו די קאבור]], ראש ממשלת פיימונטה-סרדיניה באותם ימים, שבתחילת יולי שלח לגריבלדי הצעה לסיפוח מיידי של סיציליה לפיימונטה. גריבלדי סירב בתקיפות בטענה שאין להוביל מהלך מסוג זה עד לסיום המלחמה. שליחו של קאבור, לה פארינה, נעצר וגורש מהאי. מחליפו היה [[אגוסטינו דפרטיס]], שבניגוד ללה פארינה זכה באמונו של גריבלדי.
 
ב-[[25 ביוני]] הודיע מלך שתי הסיציליות [[פרנצ'סקו השני]] על חקיקת חוקה, בנסיון כושל לרצות את נתיניו, שלא נענו לקריאותיו להגן על משטרו. במקביל, היו האזרחים הליברלים והמהפכנים נלהבים לקראת הגעת גריבלדי.
לאחר שסיימו ההשתלטות על האי סיציליה, התכוננו אנשיו של גריבלדי לכיבוש חלקה היבשתי של הממלכה, וב-[[19 באוגוסט]] חצו את [[מצר מסינה]] והגיעו ל[[קלבריה]], מחוז בחלקו הדרום-מערבי של חצי האי האפניני. קאבור התנגד למהלך ושלח לגריבלדי מכתב בו המליץ שלא לחצות את המצר, אך גריבלדי מצדו, בהסכמתו השקטה של המלך ויטוריו אמנואלה השני, לא נענה להפצרותיו של קאבור.
 
20,000 מחייליו של צבא בית בורבון שהו בקלבריה באותה עת, אך מלבד ערים ספורות, כמו לדוגמהכגון [[רג'ו די קלבריה]] שנכבשה ב-[[21 באוגוסט]] במחיר כבד, לא נתקלו כוחותיו של גריבלדי בהתנגדות משמעותית מצד החיילים, כשמספר יחידות התפרקו או אף ערקו לצידם של "האלף". ב-[[30 באוגוסט]] נכנע הצבא הסיציליאני באופן רשמי. הצי הנאפוליטני הלך בעקבותיו.
 
[[תמונה:Battaglia del Volturno - combattimento di Porta Romana, verso Santa Maria Maggiore - Perrin - litografia - 1861 (01).jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרב וולטורנו]]
271,876

עריכות