פונקציונליזם סטרוקטורלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי; |
מ איחוד עם הגישה במדע המדינה |
||
שורה 1:
'''פונקציונליזם סטרוקטורלי''' או '''פונקציונליזם מבני''' היא [[פרדיגמה]] [[סוציולוגיה|סוציולוגית]] ו[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגית]] מרכזית, המדגישה את האספקטים השונים במוסדות החברתיים ובהתנהגות האנושית. אספקטים אלו משמרים את המציאות הקיימת והפועלים יחדיו לקידום הסולידריות החברתית. זוהי גישה קונצנזוסיאלית, שניתן למצוא לה שורשרים אינטלקטואלים כבר במחצית [[המאה ה-19]], אצל [[אוגוסט קונט]], שייחס חשיבות רבה לקונצנזוס החברתי, ואצל [[הרברט ספנסר]], שהתייחס לפונקציות של חלקי החברה. מי שנחשב למנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי הוא [[אמיל דורקהיים]]. בשנות ה-30 של המאה ה-20, פיתח [[אלפרד רדקליף-בראון]], בהשפעת דירקהיים, את הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי במסגרת הדיסציפלינה האנתרופולוגית.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה לארצות הברית, בזכות הסוציולוג טלקוט פארסונס, שתירגם את כתביהם של וובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת ההפונקציונליזם-הסטרוקטורלי. בזכות פארסונס ותלמידו, [[רוברט ק. מרטון|רוברט מרטון]], הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפארדיגמה ההגמונית בשנות ה-40 וה-50. מאז שנות ה-60 הגישה נמצאת בדעיכה מתמדת והיא כבר אינה מקובלת על מרבית הסוציולוגים והאנתרופולוגים.
שורה 37:
===רוברט מרטון===
טען כי כל דפוס חברתי עשוי להשפיע באופן שונה על פרטים שונים בחברה. למבנים החברתיים ולפעולות שאנו עושים יש פונצקיה: 1) פונקציה גלויה- תוצאות אובייקטיביות, תוצאות המזוהות והמכוונות של כל דפוס חברתי,2) פונקציה סמוייה- תוצאות התנהגות שאינן גלויות אך שומרות על היציבות החברתית.לא כל תוצאותיו של כל מבנה חברתי הן בהכרח מועליות ומכאן נטבע המושג: דיספונקציה, האם הפעולה היא פונקציונלית ליחיד? לקבוצה? לחברה?
==פונקציונליזם-סטרוקטורלי במדע המדינה==
הפונקציונליזם הסטרוקטולי משמש גם כגישה ב[[מדע המדינה]], המתמקדת בתפקוד הפרטים והקבוצות המרכיבות את המערכת הפוליטית הכוללת.
בדומה ל[[גישת המערכות]], גם הגישה הזאת מורכבת מתפוקות ותשומות, איזון ומשוב. תפקוד כל הפרטים בתוך המערכת הכרחי כדי שסך כל המערכת תתקיים. אם אחד מהאברים מפסיק לתפקד אז גם ה"גוף" מפסיק לחיות. המערכת היא דבר חי ולא משהו טכני.
גישה זו מאפשרת השוואה בין מערכות פוליטיות שונות. הנחת הייסוד היא שהמבנים הפוליטיים יכולים להיות שונים אבל התפקודים שלהם זהים, וההבדל ביניהן הוא רק באופן הביצוע. התפקוד של כל אחד מהפרטים לא נחשב כערך אלא לעובדה. ניתן לבדוק איך כל פרט תורם למערכת מבלי להעביר ביקורת אם זה טוב או לא.
לדוגמה: הממשלה השבטית שונה במבנה שלה מהממשלה הדמוקרטית אבל התפקוד של שתיהן הוא זהה. שתיהן צריכות לחוקק כללי התנהגות, לאכוף אותם ולהעניש את הסוטים. ההבדל הוא שבחברה דמוקרטית זה מתחלק בין כמה רשויות ובחברה השיבטית הכל נעשה על ידי אותו גורם. לכל המערכות הפוליטיות (פרימיטיביות + מתקדמות) יש 4 תכונות משותפות:
*
*מבנה- לכולן יש מבנה כלשהו, דרגת ההתמחות היא זו שמשתנה.
*
*תפקוד- כל המערכות ממלאות את אותם התפקודים, אופן הבצוע הוא שונה.
*
*רב תפקודיות - כל מבנה פוליטי יכול למלא יותר מתפקיד אחד.
*
*מעורבות - כח מערכת פוליטית מכילה בתוכה תפקודים מסורתיים ומודרניים כאחד. אין מערכת שהיא רק מודרנית ולהיפך.
===תפקודי המערכת===
התאוריה טוענת שבכל מערכת פוליטית, מכל סוג, ניתן למצוא את יישומן של שבעה תפקודים. השוני ביניהן יתבטא רק באופן ההוצאה לפועל של אותן הפונקציות:
# חיברות פוליטי
# ביטוי אינטרסים
# צירוף אינטרסים
# [[תקשורת פוליטית]]
# קביעת כללים - [[רשות מחוקקת]]
# הכלת כללים - [[רשות מבצעת]]
# שפיטה על פי הכללים - [[רשות שופטת]]
מערכת פוליטית היא מערכת של פעולות גומלין שקיימת בכל החברות העצמאיות שממלאות תפקידים של אינטגרציה והסתגלות באמצעות השימוש בכפיה פיזית לגיטימית, או באמצעות האיום בשימוש כזה. לא חייב להיות קונצנזוס חד משמעי לשימוש בכוח, מספיקה הסכמה בסיסית.
===מאפייני המערכת===
*
*כלליות - המערכת כוללת את כל התשומות + התפוקות של הפוליטיקה, היא מכילה בתוכה את כל המבנים הפוליטיים (גופים שיש להם לגיטימציה להפעיל כוח).
*
*פעילות גומלין - הדדיות, חלק אחד משפיע על האחר.
*
*גבולות - למערכת פוליטית יש גבולות ולכן, כדי להשפיע על המערכת הפוליטית צריך לחדור אליה. זה לא מספיק רק לרצות בשינוי יש גם לפעול כדי לקדם את הנושא.
==נאו-פונקציונליזם==
שורה 59 ⟵ 97:
* [[וילברט מור]]
* [[רוברט ק. מרטון|רוברט מרטון]]
* [[ג'פרי אלכסנדר]] -
[[קטגוריה:תאוריות סוציולוגיות]]
[[קטגוריה:תאוריות אנתרופולוגיות]]
| |||