תהום (יהדות) – הבדלי גרסאות

בתנ"ך מובעת התפיסה כי המצב הראשתי בגן עדן שבו מי התהום פרצו החוצה והשקו את האדמה ישוחזר לעתיד לבוא. כך למשל מתואר ב[[ספר זכריה]] (י"ד ח') פריצת מי התהום מירושלים, שישקו את סביבתם עד ים תיכון וים המלח: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה". גם ב[[ספר יואל]] (ד' י"ח) ישנו תיאור דומה: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכָל-אֲפִיקֵי יְהוּדָה, יֵלְכוּ מָיִם; וּמַעְיָן, מִבֵּית ה' יֵצֵא, וְהִשְׁקָה, אֶת-נַחַל הַשִּׁטִּים."

 

 

ב[[ספר הזוהר]] מובעת התפיסה כי הארץ כולה צפה על התהום סביב [[אבן השתיה]], כאשר חלקה של האבן נעוץ ושקוע בתהומות, וחלקה האחר מהווה את מרכז היבשה וסביבה מעגלים מתפשטים אזורים בעלי קדושה שונה. תפיסה זו כנראה מתבססת על הפסוקים במשלי: "בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם, שָׁם אָנִי; בְּחֻקוֹ חוּג, עַל-פְּנֵי תְהוֹם." (משלי ח', כ"ז) ובתהילים "תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ" (תהילים ק"ד ו').

 

 

כנראה בשל הקשר זה בשירה שלאחר [[קריעת ים סוף]] מוזכרות התהומות, כמי שכיסו את המצרים, "תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אָבֶן." (שמות ט"ו ד') וכמי שקפאו לנוכח רוח ה'. "קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם." (שם שם ח'). בפסוקים אלו נכרת השליטה של האל במים האדירים האלו שמסמלים כוחות אליליים, ובשימוש בהם כרצונו להלחם באוייביו. גם ב[[ספר ישעיהו]] ישנו הקשר דומה: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין. ''' הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה'''; הַשָּׂמָה, מַעֲמַקֵּי-יָם--דֶּרֶךְ, לַעֲבֹר גְּאוּלִים." (ישעיהו פרק נא ט'-י')