בקדייטינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
על פי מעקב של העיתון "[[וול סטריט ג'ורנל]]", לפחות 115 חברות דיווחו לבעלי המניות שלהן על חקירה פנימית, חקירה של ה-SEC, חקירה פלילית או תיקון דו"חות כספיים בעקבות חשדות לבקדייטינג. בין החברות ברשימה נמצאות [[Apple]], [[McAfee]], [[Monster]], [[Broadcom]] והחברות הישראליות [[קומברס]], [[מרקורי (חברה)|מרקורי אינטראקטיב]], [[צורן (חברה)|צורן]] ו[[אם-סיסטמס]]. על פי הערכות, מאות חברות נוספות ביצעו בדיקות פנימיות במטרה לוודא אם בכיריהן ביצעו פעולות בקדייטינג.
תופעת הבקדייטינג זוהתה לראשונה במאמר שפרסם פרופ' אריק לי (Erik Lie) מאוניברסיטת Tippie College of Business בחודש מאי 2005 במגזין Management Science. פרופ' לי בחן כ-6,000 מענקים של אופציות למנכ"לים בחברות ציבוריות מ-1992 עד 2002. לדעת לי, בחלק מהמקרים מחיר המימוש שנקבע לאופציות לא היה המחיר המקרי של המניה ביום שבו אושרו האופציות במועצות המנהלים, אלא שבכירי החברה ביצעו בדיעבד רישום כוזב של תאריך הענקת האופציות בהתאם לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציות יניב להם רווחים מרביים. בעקבות המאמר פרסם ה"[[וול סטריט ג'ורנל]]" [[כתבת תחקיר]] בנושא, ובעקבותיה החלה הרשות האמריקאית לניירות ערך ([[SEC]]) לחקור מספר חברות שמנהליהן נחשדו בבקדייטינג. בין השאר הוגש כתב אישום פלילי נגד איש העסקים הישראלי [[קובי אלכסנדר]], שהיה יו"ר ומנכ"ל חברת קומברס טכנולוג'י, שנחשד במעורבות בבקדייטינג ונאלץ להתפטר מתפקידיו בחברה.
== קישורים חיצוניים ==
| |||