תאודור הול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 10:
ב-1951 נחקר הול על ידי ה-[[FBI]], אך לא הוגש נגדו כתב אישום מעולם, למרות שהעביר יותר מידע לסובייטים ממרגלים אחרים כ[[הארי גולד]], [[דייוויד גרינגלאס]] ו[[יוליוס ואתל רוזנברג]] שנענשו בחומרה. אלן בלמונט שהיה בכיר ב FBI החליט שאין מספיק ראיות כדי להביא להרשעתו בריגול ושחשיפת הידיעות שהגיעו מ[[פרויקט ונונה]] (Venona project), פרויקט סודי של ארצות הברית ובריטניה שסיפק מידע רב על פעילות מודיעינית סובייטית במערב, במסגרת משפט נגד הול, היה עלול להזיק לפרויקט. לטענת אשתו, במהלך [[שנות השישים של המאה ה-20]] נתבקש הול להודות בעובדת היותו מרגל על ידי שירותי הביון של בריטניה, אולם למרות רצונו להודות בכל, שעה לעצת אשתו והכחיש הכל.
בשנת 1995 התפרסמו תשדירים סובייטיים מנובמבר 1944 אשר זיהו את הול כמרגל סובייטי, אך עקב הזמן הרב שעבר שירותי הביטחון הבריטיים והאמריקאיים העדיפו לא לפתוח חקירה מחודשת בנושא. לעומת זאת, יוסף אולברייט ביצע [[תחקיר]] מקיף בנושא והוציא לאור בשנת 1997 את הספר Bombshell המספר את סיפור הריגול שלו. בתגובה שכתב הול בשנת 1997 וב[[סרט דוקמנטרי]] משנת 1998 של ה-CNN על המלחמה הקרה, רמז הול על שיתוף הפעולה שלו עם הסובייטים באומרו שבשנים שלאחר המלחמה רצה ליידע את הסובייטים על פרויקט האטום ולהעביר סודות אטום לידיהם, אך לא הודה מפורשות. הול הסביר את מניעיו בכך שהוא חש שמונפול אמריקני על נשק גרעיני "היה מסוכן והיה צריך למונעו". אשתו ג'ואן אישרה לאחר מותו את עובדת היותו מרגל ואמרה שבמהלך עבודתו בלוס אלמוס הול היה מודאג מהאפשרות שארצות הברית תהפוך למדינה מיליטריסטית עם מונפול על הנשק הגרעיני.
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] עבר הול ל[[אוניברסיטת שיקגו]], שם עסק ב[[ביולוגיה]]. הול היה בין החלוצים של שיטות חשובות במיקרואנליזה באמצעות [[קרני רנטגן]]. ב-1962 עבר לעבוד ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] באנגליה.
| |||