שאלון מקוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שימוש מיותר ב-BR
שורה 1:
'''שאלון מקוון''' הוא [[שאלון]] המועבר באמצעות רשת האינטרנטה[[אינטרנט]]. עם העלייה בשימוש ברשת האינטרנט ביססו השאלונים המקוונים את מעמדם כאחת הדרכים הנפוצות והמקובלות לאיסוף מידע. זאת, עקב מספר יתרונות בולטים, המאפיינים את השאלון המקוון ומבדילים אותו מן השאלון המסורתי, כגון: עלות, מהירות, ענייני תצוגה, גמישות, פונקציונליות ושימושיות <ref name="Lumsden">[http://www.iit-iti.nrc-cnrc.gc.ca/publications/nrc-48231_e.html הנחיות לעיצוב שאלונים מקוונים ] (אוחזר בתאריך 15 במרץ 2008)</ref>. <br /><br />
 
==השימוש בשאלונים מקוונים: יתרונות וחסרונות==
 
לשאלון מקוון ישנם מספר יתרונות וחסרונות, להלן העיקרים שבהם:<br />
 
=== יתרונות השאלון המקוון ===
שורה 17:
*'''בעית גישה''': ישנן אוכלוסיות, אשר אין להן גישה לרשת האינטרנט (למשל עקב בעיות פיננסיות, השתייכות לקבוצות אתניות מסוימות). אי לכך, טווח ההיענות לשאלונים מוגבל מראש לחתך אוכלוסיה מסוים. הסוקר אמור להכיר בחסרון זה, ובמיוחד כאשר השאלון מיועד למדגם, אשר אמור לייצג את כלל האוכלוסייה.
*'''היענות לשאלונים מקוונים''': ההיענות למילוי שאלונים מקוונים קשורה, בין השאר, למידת הפתיחות של המשתמש כלפי מסירת פרטים באמצעות רשת האינטרנט. הרשת נתפסת כמקום פתוח, בו כל נתון חשוף לכל ולכן לעיתים, העניין מוביל לכך שהמשיב ממלא תשובות שאינן משקפות את דעותיו האמיתיות.
*'''מדגם מוטה''': שאלונים מוטים בשל שלוש סיבות מרכזיות:<br />
** '''[[מדגם|דגימה]]''': מחקרים מצביעים על כך שמבחינה דמוגרפית, ההיענות לשאלונים מקוונים הינה בעיקר בקרב הדור הצעיר ולכן קיימת אפשרות שהמדגם יהיה מוטה ולא ייצג את כל פלחי האוכלוסיה <ref name="ut"> [http://www.utexas.edu/learn/surveys/disadvantages.html חסרונות של שאלונים מקוונים] (אוחזר בתאריך 24 במרץ 2008) </ref>.
** '''תכנון הדגימה''': הבעייתיות של דגימת המשתמשים באמצעות שיטות דגימה הסתברותיות נובעת מהיעדר מאגר נתונים מרכזי לגבי כלל משתמשי האינטרנט <ref> Kaye, B. K., & Johnson T. J. (1999). Research Methodology: Taming the Cyber Frontier Techniques for Improving Online Surveys. ''Social Science Computer Review'' ''17'', 323-337.</ref>.
שורה 40:
# למרות שלעתים יש חשיבות בחזרה על שאלות מסוימות, רצוי להימנע מכך.
# שאלות פתוחות צריכות להופיע לפני שאלות סגורות באותו הנושא כדי למנוע השפעה של תשובות השאלות הסגורות.
# במידה וניתן, יש לכתוב את השאלות הפתוחות כשני שליש לאחר תחילת השאלון כדי לשמור על העניין של המשיב בנושא.<br />
# בסוף השאלון יש להודות על הזמן והמאמץ שנדרש מממלא השאלון. כמו כן, רצוי להוסיף קישורים המסבירים על הנושא בדף נפרד למי שמעוניין בהרחבה. בנוסף, יש לתת אפשרות להגיב על השאלון בדואר אלקטרוני.
 
שורה 99:
ישנם מספר עיצובים בהם ניתן להשתמש בבניית שאלון מקוון:
 
[[תמונה:RadioButton.jpg|שמאל|ממוזער| ממוסגר|דוגמה לכפתורי רדיו|250px]]
; כפתורי רדיו : המשיב נדרש לסמן את העיגול של התשובה הנכונה. נקודה תופיע באמצע עיגול הבחירה. רק תשובה אחת יכולה להיבחר. מומלץ להשתמש בעיצוב זה כאשר לשאלה הנשאלת יש תשובה בלעדית אחת. מומלץ שלא תהיה תשובה שתהווה ברירת מחדל <ref name="Lumsden2" />. [[תמונה:RadioButton.jpg|ימין|ממוזער| ממוסגר|דוגמה לכפתורי רדיו|250px]]
<br><br><br><br><br><br />
 
[[תמונה:CheckBox5.jpg|שמאל|ממוזער|ממוסגר|דוגמה לכפתורי בחירה| 250px]]
; כפתורי בחירה : המשיב נדרש לסמן את הקופסא ליד התשובה אשר בחר; בסימון הקופסא יופיע X בתוך הקופסא. ניתן לבחור יותר מתשובה אחת. <br /> מומלץ להשתמש בעיצוב זה במידה וקיימות מספר תשובות אפשריות עבור שאלה אחת. בהקדמה לשאלה רצוי להוסיף הוראה אשר מבהירה כי ניתן לבחור יותר מתשובה אחת בשאלה זו <ref name="Lumsden2" />. [[תמונה:CheckBox5.jpg|ימין|ממוזער|ממוסגר|דוגמה לכפתורי בחירה| 250px]]
<br><br><br><br><br>
 
[[תמונה:DropDown5.jpg|שמאל|ממוזער|ממוסגר| דוגמה לתיבת בחירה מתוך רשימה|250px]]
; תיבת בחירה מתוך רשימה : המשיב צריך ללחוץ על החץ בצד הימני (באנגלית) או השמאלי (בעברית) של הקופסא; לאחר הלחיצה תופיע רשימת תשובות אפשריות. ייתכן ותופיע גלגלת במידה וישנן מספר רב של תשובות; במעבר על התשובות תסומן השורה עליה עומד העכבר ובלחיצה על אחת השורות תיבחר תשובה זו.<br /> נבחר באפשרות זו לרשימות ידועות מראש וארוכות כגון: בחירה מתוך רשימה של מדינות/ערים. יש להימנע משימוש בצורה זו כאשר ההקלדה של התשובה מהירה יותר, לדוגמה: שנת לידה. בתיבת הבחירה יש להימנע מלהציג תשובה אלא להשאירה ריקה, כיוון שהמשיב עלול לטעות ולחשוב שזו האפשרות היחידה <ref name="Lumsden2" />. [[תמונה:DropDown5.jpg|ימין|ממוזער|ממוסגר| דוגמה לתיבת בחירה מתוך רשימה|250px]]
<br><br><br><br><br>
 
[[תמונה:TextBox5.jpg|שמאל|ממוזער|ממוסגר| דוגמה לתיבת טקסט|250px]]
; תיבת טקסט : המשיב צריך ללחוץ בתוך הקופסא ולהקליד מלל חופשי העונה לשאלה <ref name="Lumsden2" />. <br /> גודל התיבה צריך להיות לפי גודל התשובה בה אנו מעוניינים עבור שאלה זו.<br /> יש לספק הוראות ברורות למילוי המלל עבור שאלה פתוחה, לדוגמה: אם נדרש למלא תאריך יש לציין את התבנית הנדרשת בצורה הבאה: DD/MM/YYYY (כאשר D משמש עבור יום, M עבור חודש ו-Y עבור שנה). [[תמונה:TextBox5.jpg|ימין|ממוזער|ממוסגר| דוגמה לתיבת טקסט|250px]]
<br><br><br><br><br>
 
; סולם הערכה : המשיב צריך לבחור ערך, לדוגמה: חלש/בינוני/טוב/טוב מאוד. <br /> כאשר משתמשים בסולם הערכה חשוב להיות עקביים לאורך כל השאלון. <br /> חשוב להשתמש באותם ערכים לכל השאלות ולוודא שערכי הקצה הם זהים מבלי לשנות את הסדר. <br /> יש להגביל את מספר הערכים בסולם הערכה לפחות מ-10 (היות ונוצר קושי לקרוא יותר מ-10 אפשרויות).
 
 
=== ניסוח השאלות ===
שורה 153 ⟵ 152:
| טווח אפשרויות מוגבל || align="center" | - || align="center" | - || align="center" | - || align="center" | +
|}
# '''אימייל (טקסט)''' : אחת השיטות הראשונות, שבהן נעשה שימוש הינה טקסט מבוסס דואר אלקטרוני. בשיטה זו, הנבדק מקבל קובץ (הסקר עצמו) לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ולאחר המילוי משיבו לסוקר.<br /><br />
<br /><br />
# '''הפצת קבצים באמצעות פורומים ובקשתם לשליחה במייל''': בשיטה זו הסוקר נכנס ל[[פורום|פורומים]] שונים ברשת האינטרנט ומבקש ממשתתפי הפורום לענות על הקובץ המצורף ולהחזירו אליו.<br /><br />
# '''אימייל (טקסט)''' : אחת השיטות הראשונות, שבהן נעשה שימוש הינה טקסט מבוסס דואר אלקטרוני. בשיטה זו, הנבדק מקבל קובץ (הסקר עצמו) לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ולאחר המילוי משיבו לסוקר.<br /><br />
# '''אתר אינטרנט''' : שאלון הנפתח כדף אינטרנט, הכולל לחצנים ותיבות מילוי. הנשאל ממלא את התשובות ושולח לסוקר. סוג שאלון זה מתאים לאוכלוסיית נשאלים כמשתמשים רשומים או במסגרת ביצוע מחקרים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בתחום השאלונים המקוונים.<br /><br />
# '''הפצת קבצים באמצעות פורומים ובקשתם לשליחה במייל''': בשיטה זו הסוקר נכנס ל[[פורום|פורומים]] שונים ברשת האינטרנט ומבקש ממשתתפי הפורום לענות על הקובץ המצורף ולהחזירו אליו.<br /><br />
# '''שאלון אינטראקטיבי חכם''' : שאלון המבוסס על תבנית שאלון משתנה. השאלות מוצגות לנשאל ומותאמות אליו אישית לאור תשובותיו על שאלות קודמות. השאלון מאפשר לסוקר להגדיר תחומי בדיקה משתנים בהתאם לתשובות הנשאל.<br /><br />
# '''אתר אינטרנט''' : שאלון הנפתח כדף אינטרנט, הכולל לחצנים ותיבות מילוי. הנשאל ממלא את התשובות ושולח לסוקר. סוג שאלון זה מתאים לאוכלוסיית נשאלים כמשתמשים רשומים או במסגרת ביצוע מחקרים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בתחום השאלונים המקוונים.<br /><br />
{{-}}
# '''שאלון אינטראקטיבי חכם''' : שאלון המבוסס על תבנית שאלון משתנה. השאלות מוצגות לנשאל ומותאמות אליו אישית לאור תשובותיו על שאלות קודמות. השאלון מאפשר לסוקר להגדיר תחומי בדיקה משתנים בהתאם לתשובות הנשאל.<br /><br />
 
 
 
 
 
 
===סוגי שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב קבוצות וארגונים===
שורה 183 ⟵ 177:
| איבוד נתוני סקר באחזור שאלון || align="center" | - || align="center" | +
|}
# '''שאלון רב משתתפים''' : בשיטה זו מזמנים נבדקים לדף אינטרנט ספציפי שבו פורסם דיון. הנבדקים עונים על השאלות ולאחר מכן לנבדקים אחרים ניתנת האפשרות להגיב לתשובותיהם. מתאים בעיקר [[מחקר איכותני|למחקר אכותני]]. <br /> <br />
<br /><br />
#'''שאלונים מאוחזרים ''' : שאלונים אלו מורדים מהאינטרנט וניתן לפתוח אותם רק באמצעות תוכנה שמספק הסוקר, כאשר המידע מוזן למערכת של הסוקר בפעם הבאה שהנבדק מתחבר לרשת אינטרנט. סוג נוסף של סקר כזה הוא לסקרים שמתוכנתים להיות סקרים חד פעמיים. מתאים בעיקר לקבוצות או ארגונים, אשר מקושרים לחברה העורכת את הסקר <ref> להרחבה בנושא: [http://www.rabqsa.com/cust04.html דוגמה לאתר מסחרי, המשתמש בשאלונים מאוחזרים לתעשייה] (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008) </ref>.
# '''שאלון רב משתתפים''' : בשיטה זו מזמנים נבדקים לדף אינטרנט ספציפי שבו פורסם דיון. הנבדקים עונים על השאלות ולאחר מכן לנבדקים אחרים ניתנת האפשרות להגיב לתשובותיהם. מתאים בעיקר [[מחקר איכותני|למחקר אכותני]]. <br /> <br />
{{-}}
#'''שאלונים מאוחזרים ''' : שאלונים אלו מורדים מהאינטרנט וניתן לפתוח אותם רק באמצעות תוכנה שמספק הסוקר, כאשר המידע מוזן למערכת של הסוקר בפעם הבאה שהנבדק מתחבר לרשת אינטרנט. סוג נוסף של סקר כזה הוא לסקרים שמתוכנתים להיות סקרים חד פעמיים. מתאים בעיקר לקבוצות או ארגונים, אשר מקושרים לחברה העורכת את הסקר <ref> להרחבה בנושא: [http://www.rabqsa.com/cust04.html דוגמה לאתר מסחרי, המשתמש בשאלונים מאוחזרים לתעשייה] (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008) </ref>.
<br /><br /><br /><br />
 
===גורמים מרכזיים לשיעורי היענות לשאלונים מקוונים===
שורה 203 ⟵ 196:
האינטרנט הביא עימו אפשרויות תקשורת מסועפות בין אנשים שונים בנושאים שונים. מחקר באמצעות רשת האינטרנט מעלה נושאים קריטיים של סיכון ובטיחות ולכן חוקרים המשתמשים באינטרנט עלולים להיתקל בקונפליקטים בין דרישות מחקריהם ותועלתם לבין התלות בזכות האנושית לעצמאות, פרטיות והסכמה מדעת <ref>[http://aoir.org/2003/ אתר ההתאחדות לחוקרי אינטרנט ] (אוחזר בתאריך 17 בינואר 2008).</ref>.
 
המחקר מקדם מקצועית את החוקר אך בד בבד אחריותו נתונה למען קידום הידע לטובת האנושות תוך שמירה על כללי ה[[אתיקה]] - שמירה על [[הזכות לחירות]], פרטיות ועצמאות המשתתף. החוקר אחראי למנוע כל פגיעה אפשרית במשתתף כתוצאה מקיום המחקר. <br>
 
חוקר המבצע את מחקרו באמצעות שאלונים מקוונים, מבקש מציבור מקבלי השאלונים לשתף פעולה עמו ולהשתתף ב[[מחקר]]ו. משמעות שיתוף הפעולה היא, שהאדם המביע עמדות ב[[שאלון]] מקוון מסתכן בכך שעמדותיו הפרטיות ייחשפו. נתוניו האישיים הכלליים (כגון גיל ופרנסה) עלולים אף הם להיחשף משום שהם מעובדים ומשמשים את החוקר להסבר ממצאיו וטיעוניו האקדמיים. כתוצאה מכל האמור לעיל, ממלא השאלון עלול לשלם מחיר גבוה עבור הסכמתו להשתתף בשאלון המקוון: המשתתף עלול להיפגע ולהינזק.<br>
 
'''השימוש בשאלון המקוון מצריך את החוקר להתייחס לסוגיות האתיות הבאות'''<ref name="geog1">[http://www.geog.le.ac.uk/orm/ethics/ethprint2.htm אתיקה במחקר מקוון ] (אוחזר בתאריך 10 בפברואר 2008).</ref>:
שורה 221 ⟵ 214:
*ההבדל בין התרבויות השונות ודפוסי האתיקה הנלווים אליהן.
*ייתכנו פערים בין תכונות אישיותו של החוקר והמשתתף בשאלון לבין ערכיהם החברתיים.
* קיים קושי בזיהוי חוקר שאינו פועל ממניעים טהורים למען קידום האנושות, שלא יפעל בהכרח למימוש העקרונות האתיים במחקרו.<br>
 
===המלצות לפתרון הסוגיות האתיות===