מתג (לשון) – הבדלי גרסאות

'''מתג''' או '''ג{{דגש}}ַעְיָא''' הוא סימן בדמות קו מאונך קטן (ֽ), הממוקם תחת [[הברה]] ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] ארוכה ב[[עברית]]. מטרתו העיקרית של המתג היא לציין הפסקההטעמה קלהמשנית בקריאתשל המילההברה הארוכה,במילה כדי שלא תיבלע המילה כולה במהירות, וחלק מאותיותיה לא יישמעו היטבארוכה. כיום משמש המתג גם לסימון [[הטעמה|הטעמת]] המילה, בעיקר כאשר יש להגות אותה בהטעמה [[מלעיל|מלעילית]].

שימושו העיקרי של המתג הוא כחלק מ[[טעמי המקרא]], אך בניגוד לטעמים שנועדו לללמד על פיסוק ה[[משפט (בלשנות)|משפט]] (ה[[פסוק]]) בצורה נכונה, תפקידו של המתג הוא לפסק את המילה עצמה. מילה קצרה בת שתי הברות אינה זקוקה למתג בדרך כלל, שכן מיקום הטעם של טעמי המקרא מסמן אם היא נקראת מלעיל או מלרע. הצורך במתג קיים לרוב במילה בת שלוש הברות או יותר. במילה כזו, בעיקר כאשר היא [[מלרע]]ית, עלולות ההברות הראשונות להיקרא במהירות, בצורה שתבליע חלק מהן והן לא יישמעו כיאות. במקרה כזה יבוא מתג תחת אחת ההברות הראשונות, בדרך כלל הראשונה במילה. אזי יידע הקורא להפסיק מעט לפני ההברה הבאה, וכתוצאה מכך היא תישמע היטב כראוי. למעשה הופכת ההברה שתחתיה המתג להברה מוטעמת, אך הטעמתה היא קטנה ומשנית ביחס להטעמה העיקרית שבמילה.