|
[[תמונה:Karte Rom unter Augustus MKL1888-Gates.JPG|שמאל|ממוזער|220px|מיקום החומות והשערים]]
[[תמונה:Aurelian Wall - Sentry.JPG|שמאל|ממוזער|220px|מעבר שומרים בתוך החומה בסמוך לפורטה מטרוניה]]
החל מראשיתה של הקיסרות הרומית, בשל [[השלום הרומאי]] והסגסוג שבעקבותיו, גדלה העיר רומא אל מעבר לחומת העיר הישנה ([[חומת סרויאנוס]] שנבנתה עד בתקופת [[הרפובליקה הרומית]], בשלהי [[המאה הרביעית לפנה"ס]]). עוצמת הצבא הרומי בראשית הקיסרות, שמרה על שלום תושבי העיר מבלי צורך בחומות.
<!--
By the third century AD, the boundaries of Rome had grown far beyond the area enclosed by the old [[Servian Wall]], built during the Republican period in the late 4th century BC. Rome had remained effectively unfortified during the subsequent centuries of expansion and consolidation. The need for better defences became acute during the [[crisis of the Third Century]], when barbarian tribes flooded through the Germanic frontier and the [[Roman Army]] struggled to stop them. In 270, the barbarian [[Juthungi]] and [[Vandals]] invaded northern [[Italy]], inflicting a severe defeat on the Romans at Placentia (modern [[Piacenza]]) before eventually being driven back. Further trouble broke out in Rome itself in the summer of 271, when the mint workers rose in rebellion. Several thousand people died in the fierce fighting that resulted. <ref name="aldrete">Aldrete, Gregory S (2004). ''Daily Life In The Roman City: Rome, Pompeii, And Ostia'', Greenwood Press, 2004, pp. 41-42. ISBN 031333174X</ref>
במהלך [[המאה השלישית]], בשל החלשותה של האימפריה הרומית תקפו שבטים ברבריים מבעד לגבולות הקיסרות מצפון. בשנת [[270]] הגיעו ה[[ונדלים]] לצפונה של [[איטליה]] בטרם הצליח הצבא הרומי להדפם. מרד שפרץ בעיר והביא למותם של כ-7,000 תושבים היה גורם נוסף לבנייה.
Aurelian's construction of the walls as an emergency measure was plainly a reaction to the barbarian invasion of 270; the historian [[Aurelius Victor]] states explicitly that the project aimed to alleviate the city's vulnerability.<ref>Aurelius Victor, ''De Caesaribus''. 35, 7.</ref> It may also have been intended to send a political signal as a statement that Aurelian trusted that the people of Rome would remain loyal, as well as serving as a public declaration of the emperor's firm hold on power. The construction of the walls was by far the largest building project that had taken place in Rome for many decades, and their construction was literally a concrete statement of the continued strength of Rome. <ref name="aldrete" />
בעקבות פלישה זו והמרד החלה בניית החומות על ידי הקיסר [[אורליאנוס]]. פרוייקט הבנייה היה הגדול ביותר ברומא מאז ימי ראשיתה של האימפריה. הפרויקט בא להבהיר לתושבים מהי עוצמתו של הקיסר, וליצור רושם של יציבות בעיר, מתוך כוונה למנוע מרידות נוספות. אורליאנוס עצמו מת לפני השלמת העבודה.
The walls were built in the remarkably short time of only five years, though Aurelian himself died before the completion of the project. Progress was accelerated, and money saved, by incorporating existing buildings into the structure. These included the [[Amphitheatrum Castrense]], the [[Castra Praetoria]], the [[Pyramid of Cestius]], and even a section of the [[Aqua Claudia]] [[Roman aqueduct|aqueduct]] near the [[Porta Maggiore]]. As much as a sixth of the walls is estimated to have been composed of pre-existing structures.<ref name="aldrete" /> An area behind the walls was cleared and sentry passages were built to enable it to be reinforced quickly in an emergency.
על מנת לחסוך בעלויות שולבו מבנים שונים קיימים בחומות - בהם [[אמפיתיאטרון קסטרנסה]], [[קסטרה פראטוריה]], [[אקווה קולודיה]] ו[[פרמידת קסיוס]]. מעריכים כי כשישית מהחומה נבנתה ממבנים קיימים ששולבו בה.
The actual effectiveness of the wall is disputable, given the relatively small size of the city's garrison. The entire combined strength of the [[Praetorian Guard]], ''[[cohortes urbanae]]'' and ''vigiles'' of Rome was only about 25,000 men - far too few to defend the circuit adequately. However, the military intention of the wall was not to withstand prolonged siege warfare; the barbarian armies did not generally attempt to besiege cities, as they were insufficiently equipped and provisioned for such a task. Instead, they carried out hit-and-run raids against ill-defended targets. The wall was a deterrent against such tactics.<ref>Southern, Pat. ''The Roman Empire from Severus to Constantine'', Routledge, 2001, p. 115. ISBN 0415239435</ref>
השטחים שמחוץ לחומות נוקו על מנת לאפשר תצפית למגיני העיר.
In [[401]], under [[Honorius (emperor)|Honorius]], the walls and the gates were improved. At this time, the [[Tomb of Hadrian]] across the Tiber was incorporated as a fortress in the city defenses. [[Totila]], king of the [[Ostrogoth]]s, decided to destroy the walls in 545, to remove from the [[Byzantine Empire|Byzantines]] the possibility of defending Rome in the ongoing [[Gothic War (535–552)|Gothic War]]. According to [[Procopius]], one-third of the walls were razed.
יעילותה של החומה נתונה במחלוקת, בשל המספר הקטן שהגנו על העיר - כ-25,000 לוחמים של [[המשמר הפרטורי]]. ואולם החומה לא נבנתה על מנת להתגונן בפני מצור ממושך. כוחות הברברים שתקפו את האימפריה נהגו לתקוף מתקפות פתע, ולא לצור תקופה ממושכת, ומפני מתקפות אלה יכלה החומה להגן על תושבי העיר.
The Aurelian Walls continued as a significant military defense for the city of Rome until [[September 20]], [[1870]], when the [[Bersaglieri]] of the [[Kingdom of Italy (1861–1946)|Kingdom of Italy]] breached the wall near the [[Porta Pia]] and [[capture of Rome|captured Rome]]. The walls also defined the boundary of the city of Rome up until the 19th century, with the built-up area being confined within the walled area.
בשנת [[401]], בתקופת שלטונו של הקיסר [[הונוריוס]] שופצו החומות והשערים, ו[[טירת סנטאנג'לו|קבר הדריאנוס]] שמעברו המערבי של הטיבר שולב בחומה כמבצר.
The Aurelian Walls remain remarkably well-preserved today, due largely to their constant use as Rome's primary fortification until the 19th century. The [[Museo delle Mura]] near the [[Porta San Sebastiano]] offers information on the walls' construction and how the defenses operated. The best-preserved sections of the walls are to be found from the Muro Torto (Villa Borghese) to Cordo d'Italia to Castro Pretorio; from [[Porta San Giovanni]] to [[Porta Ardeatina]]; from [[Porta Ostiense]] to the Tiber; and around [[Porta San Pancrazio]].<ref name="claridge" />
-->
בתקופת שלטונו של [[טוטילה]] מלך ה[[אוסטרוגותים]], בשנת [[545]] נהרסו כשליש מהחומות, על מנת למנוע מ[[האימפריה הביזנטית]] להגן על העיר רומא, במלחמתו בה.
יתרת החומות נותרו חלק מהגנת העיר עד ה-[[20 בספטמבר]] [[1870]] עת שנהרסו חלק מהחומות (בסמוך ל[[פורטה פיה]]) על ידי חיילי [[ממלכת איטליה]], והעיר נכבשה על ידם במטרה שתהפוך לבירת המדינה.
החומות נותרו גבולה של העיר עד אמצע [[המאה ה-19]], וכמעט לא היתה בנייה מחוץ לחומות עד תקופה זו.
בשל שימושן הממושך לא נעשה שימוש משני באבני החומות והן נותרו עד ימינו. בקירבת [[פורטה סן סבסטיאנו]] (שער סן סבסטיאן) הוקם [[מוזיאון החומה]].
==שערי החומות==
| 