דיברה תורה כלשון בני אדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bar oryan (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11:
 
==משמעות המושג אצל הראשונים==
בקרב הראשונים[[ראשונים]] קיבלהמצדדים המונחבתורת [[שלילת התארים]] יוחסה לביטוי משמעות שונה בתכלית, כאשר הוא יוחסשימש להסבר מדוע התורההשימוש משתמשתבתורה בביטויים המגשימים את האל. התייחסות קלסיתנודעת למושג זה נמצאתמצויה ב[[מורה נבוכים]] של [[משה בן מימון|הרמב"ם]] (א, כו, בתרגום מ' שוורץ):
:"ידועה לך האמירה שלהם (חז"ל) הכוללת את כל סוגי הפירושים הקשורים בתחום זה, דהיינו, מה שאמרו: דברה תורה כלשון בני אדם. משמעות הדבר שכּל מה שבני-האדם כולם מסוגלים להבינו ולציירו במחשבה ראשונה הוא אשר יוחס כהכרחי לאל יתעלה. לכן הוא תואר בתארים המצביעים על גשמות, כדי להורות על כך שהוא יתעלה נמצא. שכן אין ההמון משיג ברגע הראשון מציאות זולת מציאות של גוף דווקא. לדעתם מה שאינו גוף, או מצוי בתוך גוף, אינו נמצא".
וכבר העיר שם המהדיר: