חוק הכנסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דף חדש: {{בעבודה}} '''חוק הכנסת, התשנ"ד-1994''' הוא חוק המסדיר היבטים שונים בפעילותה של הכנסת שהם מפורטים מכדי ל...
 
שורה 18:
 
בשנת [[2000]] נוסף לחוק פרק העוסק ב[[ראש האופוזיציה]], ובכך עוגן לראשונה מעמדו בחוק. החוק קובע כיצד קובעים מי יהיה ראש האופוזיציה, כיצד ניתן להחליפו, מסדיר את מעמדו באירועים רשמיים ומטיל על [[ראש הממשלה]] חובה לעדכנו בענייני המדינה לפחות אחת בחודש. כן קובע החוק כי [[שכר|שכרו]] של ראש האופוזיציה ייקבע בידי ועדת הכנסת, וכי לא יפחת משכרו של [[שר]].
 
===מוסדות בכנסת===
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נוספו בחוק הכנסת הוראות המסדירות את מעמדן של שלושה מוסדות הפועלים בכנסת: [[היועץ המשפטי לכנסת]], [[נציב הדורות הבאים]] ו[[מרכז המחקר והמידע של הכנסת|מרכז המחקר והמידע]].
 
ההוראות בדבר מעמדו של [[היועץ המשפטי לכנסת]] נוספו בשנת [[2001]], אף שבכנסת כיהנו יועצים משפטיים גם קודם לכן. החוק מסדיר את תפקידי היועץ המשפטי, את הליך מינויו, את תנאי הכשירות שלו, את משך כהונתו והוראות בדבר שכרו. החוק גם קובע כי תחת היועץ המשפטי לכנסת יכהן משנה ליועת המשפטי.
 
באותה שנה עוגן בחוק גם תפקידו של [[נציב הדורות הבאים]]. בניגוד ליועץ המשפטי, נציב הדורות הבאים היה תפקיד חדש. גם כאן, קובע החוק את הליך מינויו של הנציב, את תנאי הכשירות שלו, את משך כהונתו והוראות בדבר ה[[תקציב]] העומד לרשותו. מאז הסתיימה כהונתו של הנציב הראשון, [[שלמה שהם]], לא מונה נציב חדש, הנציבות חדלה למעשה לפעול, והוראות החוק הנוגעות לו מהוות, למעשה, [[אות מתה]].
 
[[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] פועל מאז שנת [[2000]], אך רק בשנת [[2008]] קיבל מעמד בחקיקה ראשית. בניגוד ליועץ המשפטי לכנסת ולנציב הדורות הבאים, חוק הכנסת לא מסדיר את כלל פעילותו של מרכז המחקר והמידע, אלא מטיל על רשויות ציבוריות חובה למסור לו מידע, בסייגים מסוימים הקבועים בו.