הוועד הפועל הציוני – הבדלי גרסאות

5. לדון ולהחליט בעניינים, אשר נמסרו לה על-ידי הקונגרס הציוני או הוועד הפועל.

 

בתחילת הדרך, ישיבות הוועד הפועל הציוני היו כנקודת תורפה. המסגרות לא קבועות ולא תועד כמות משתתפים, החלטות ופרוטוקולים בסיסיים.

ההוכחה הבולטת לכך הייתה בקיומם של 2 ישיבות של הוועד במקביל הן ב[[פריז]] והן ב[[לונדון]]. הישיבה הרשמית הראשונה של הוועד הפועל הציוני הייתה ב26 בפברואר 1919 בלונדון. ההחלטה המרכזית באותה ישיבה הייתה כי יש צורך גדול לגייס חברים נוספים ע"מ חשמור על נציגות יהודית ב[[ארץ ישראל]] של "[[פועלי ציון]]" ו"[[המזרחי]]". כמו כן, הוחלט על אירגון מחדש של הארגון.

הישיבה החשובה לאחר מכן התיימה ב 1 ביולי 1919. ישיבה זו נקרא גם כ - '''"ישיבת הוועד הפועל הגדול"'''. בישיבה זו נכח גם ד"ר [[חיים וויצמן]] שהיה מראשי ה[[קונגרס הציוני]]. בישיבה זו הובא לדיון ההסכם הפסקת האש בין [[מעצמות ההסכמה]] ל[[תורכיה]]. בהסכם זה הוזכר ,הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי" ו"זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל".

 

 

 

*[[1921]] - [[1925]] הרב [[צבי פרץ חיות]]

*[[1925]] - [[1933]] [[ליאו מוצקין]]