משתמש:Elirasa2/ערך תזונתי למשקה

דו"ח סיור – סמינר מחקרי באילת 6-8 באפריל 2008 מגישים: בר שפירא ועירא רוזנבלום

1. סיכומים: א. חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא היא חקלאות המבוססת על העיקרון של ניצול חכם ויעיל של משאבי הטבע, על מנת להשאיר מקום לפיתוח ולמחייה לדורות הבאים. העיקר בחקלאות בת קיימא הוא ניצול טוב ולא מופרז של המשאבים, על ידי הקפדה על חסכנות ויעילות. בנוסף, המצאות חדשות תורמות רבות לחקלאות בת קיימא. למשל, המצאת הטפטפת מאפשרת השקיה חסכנית ויעילה של גידולים הנמצאים על שטח אדמה במרחקים קטנים זה מזה, שהוא מצב נפוץ ביותר, בייחוד בגינות ירק. בקיבוץ קטורה, הפקת פיגמנט אדום מאצות לצורכי האכלת סלמונים והקניית צבע אדום לבשרם מהווה פרסה ועיסוק חקלאי לרבים. ב. שונית אלמוגים: שונית אלמוגים היא בדרך כלל סלע או משטח קשה אחר, עליו חיים אלמוגים רבים. שונית האלמוגים מהווה אזור מחייה בטוח לדגים קטנים רבים, כמו גם אטרקציה תיירותית בשל יופייה וצבעיה העזים. אלמוג נוצר כאשר פגית, שהיא תא מין אלמוגי מופרה, נסחפת במים עד שהיא נחה על משטח קשה, עליו היא הופכת לפוליפ. הפוליפ הוא בעל חיים פשוט ופרימיטיבי הניזון מפלנקטון. לכל פוליפ יש פתח אחד, שדרכו הוא ניזון, מפריש ומתרבה. עם הפתח נסתם, הפוליפ מת. הפוליפ מגדל עוד ועוד פוליפים, וגם מגדלים עוד פוליפים, עד שנוצרת מושבה של פוליפים זהים, הקרויה אלמוג. בעונה המתאימה בשנה, כשטמפרטורת המים מתאימה, כל פוליפ משחרר תא מין, שמחפש תא מין נגדי, כדי שיוכלו להפרות זה את זה ולהפוך לפגית, ממנה מתחיל שוב המחזור. לקיומה של שונית אלמוגים יש צורך בשלושה אלמנטים חשובים: מליחות, החשובה לאלמוגים לבניית השלד שלהם; חום, המשאיר את טמפרטורת המים בין 19 ל-32 מעלות צלזיוס, וצלילות, המאפשרת חדירה של קרני שמש מחממות ופוטו סינתזה לצמחים ופיטופלנקטון מהם האלמוגים ניזונים. שלושת התנאים האלה קיימים במפרץ אילת, אך כשהוקמה אילת, הם היו טובים אף יותר. מתוך 7 קילומטרים של שונית שהיו קיימים במפרץ ב-1948, מתוכה 30% אלמוגים מתים ו-70% חיים(יחס בריא לשונית), נותרו כיום רק 2 קילומטרים של שונית, מתוכה 70% אלמוגים מתים ו-30% חיים, בשל פעילות האדם באזור.

ג. תיירות באילת: גורם המשיכה המרכזי מבחינה תיירותית לאילת הוא חוף הים. לתיירות המפותחת של אילת תורמים גם כמה תנאים אחרים: עולם תת-מימי מיוחד, נוף מרתק המפגיש בין ים, מדבר והרים, אזורי קניות מצליחים, פארקי שעשועים (עיר המלכים) ותנאי אקלים נוחים בעונת החורף. בעיני הישראלים אילת היא עיר תיירות מושכת, מצד אחד, הנסיעה לאילת היא כמו נסיעה לחו"ל, כי היא נמצאת בקצה הארץ ומאפשרת ניתוק והתרחקות משגרת היום-יום, ומצד שני, היא נגישה ואפשר להגיע אליה בקלות בנסיעה או בטיסה. עונת הקיץ היא עונת השיא של התיירות באילת. תיירי החוץ, רובם מאירופה, (ובעיקר מסקנדינביה, אשר ממינה מגיעה טיסת שכר לאילת) מגיעים בעיקר בעונות המעבר ובחורף. בעשור האחרון חל גידול עצום במספר התיירים – מחצי מיליון תיירים בראשית שנות ה-90, ל-1 וחצי מיליון תיירים בסוף שנות ה-90.כיום יש באילת מעל- 10,000 מקומות לינה, במגוון מלונות שונים. ד. מניעת זיהום ים: שונית האלמוגים באילת נמצאת בהידרדרות במהלך חמישים השנה האחרונות. כאשר מבצע "עובדה" היגיעה לאילת מצב שנית האלמוגים היה 30% אלמוגים מתים ו- 70% אלמוגים חיים (מצב נורמאלי), כיום עומד מצב שונית האלמוגים אל 30% אלמוגים חיים ו- 70% אלמוגים מתים, בדיוק מצב הפוך. הסיבות למצב זה הן: 1)בעבר הוזרמו כל מי השפכים של העיר לים, כיום הביוב מגיע לים רק בעקבות תקלות או מחוסר ברירה. 2)השלכת שקיות ניילון (העלולים לבלבל דולפינים וצבים שיחשבו שמדובר במדוזות, ובנוסף עלולים לחנוק אלמוגים) ולכלוכים אחרים למי המפרץ על ידי מתרחצים. 3)תאונות של כלי שיט המכילים דלק, נפת, או חומר שומני אחר. 4)העמסת פוספטים על אוניות (באילת הוקם מתקן מתקדם להעברת הפוספטים אך בירדן ומצרים הם עדיין גורמים לזיהום) ה. אנדרטת אום רשרש: אנדרטת אום רשרש היא למעשה פסל של הנפת דגל הדיו, בזמן מבצע עובדה, שסימנה את סוף מלחמת העצמאות ב-10 במרץ 1949. מטרתו העיקרית של מבצע עובדה הייתה לכבוש חלק ממפרץ ים סוף בטרם יחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, ובכך לאפשר פתח יציאה לים מדרום הארץ. בשביל זה היה על כוחות צה"ל לכבוש את משטרת אום רשרש (אילת). למבצע, שחשבו שיהיה קשה, הוקצו חטיבת גולני, וחטיבת הנגב. תוכניתו של משה שרת הייתה כי חטיבות גולני והנגב יגיעו מכיוונים שונים לאום רשרש, חטיבת גולני תגיע ממזרח בעוד חטיבת הנגב תגיע ממערב. נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, שהבחין כי לא נמצא בידי החטיבה דגל ישראל פקד על חייליו לייצר דגל. הבד היה סדין לבן שאותו מצאה פועה, המזכירה החטיבתית, שני הפסים נצבעו בדיו, והמגן דוד נתפר לדגל לאחר שנפרם קודם לכן מתיק אזרה ראשונה של חיל האוויר. חטיבת גולני- בשחר של ה-5 במרץ יצאה שיירה של חטיבת גולני משטח כינוס בכורנוב. עד ה-7 במרץ הם הגיעו לעין-חוסוב, ותפסו את עין וויבה, שהייתה ריקה מאדם. ב-8/3/49, בשעוות הערב, הגיעה החטיבה לבאר מנוחה. בדרך איתר הכוח יחידות של הלגיון הערבי, אבל הצליח להבריח אותן על ידי תנועות איגוף. ב-9 במרץ תמרנו אנשי גולני והבריחו את הכוח הירדני שנאחז מול הג'רנדל. חטיבת גולני הגיעה לאום-רשרש ב-10 במרץ, כשעתיים לאחר שהגיעה חטיבת הנגב חטיבת הנגב- בבוקר ה-5 במרץ יצא מסע חטיבת הנגב, למחרת, בצהרי ה-6 במרץ הגיעו לאזור "שדה אברהם". מיד הוחל בהכשרת 900 מ' מסלול נחיתה, עבודתם נמשכה עד לצהרי ה-7 במרץ. הטור כולו התנהל באיטיות בשל תקלות רבות שאירעו לכלי הרכב. מדי פעם גם נאלצו החבלנים לפוצץ סלעים כדי להרחיב את נתיב הנסיעה. בצהרי ה-7 במרץ הגיע הטור אל החלוץ והתארגן לאבטח את מסלול הנחיתה. לקראת חשכה אלתרו על הקרקע אמצעי להאיר את המסלול - קופסאות שמולאו בחול רווי דלק. שני מטוסים עמוסי ציוד ואספקה נחתו בחשכה בשלום והציוד נפרק. משחזרו המטוסים שנחתו בשלום במסלול, עלתה פלוגת גח"ל על שני מטוסי תובלה, ובחצות הם נחתו ב"שדה אברהם". בבוקר ה-8 במרץ, יצאו לעבר צוק ראס-אל-נקב. מכיוון שהיה ידוע שהסיור המכין התגלה על ידי הירדנים, היה חשש שהצוק נתפס על ידיהם. מטוס סיור חג מעל טור הרכבים, זרק שקית חול ובה פתק עדכון, שאכן הצוק נתפס. במשך שלושה ימים ה- 8, 9, ו-10 במרץ, הוציאה הפלוגה מדי בוקר חוליות סיור בניסיון למצוא נתיב שיאפשר לעקוף ברכב את הצוק ב-10/3/49 בבוקר, נחת באזור המח"ט, נחום שריג. הוא סיפר למ"פ, ברן, שבהאזנה לקווי האויב נשמע שמפקד הלגיון הירדני, גלאב פאשה, פקד לפנות את ארץ ישראל המנדטורית. המח"ט הורה לו לחוש מהר לאום-רשרש ולתפוס את המקום. עמוס קרסניצקי הוביל את הפלוגה, הם חצו את הגבול המצרי, נעו דרך "בקעת–הירח" עד תאמילת-א-רדאדי, ומשם צעדו עד עין נטפים, אחר כך עלו מעין נטפים לצוק. פלוגתו של ברן החלה צועדת לעבר אום-רשרש. המח"ט נחום שריג, היה קצר רוח. הוא החליט להמשיך בזהירות בג'יפים לעבר אום-רשרש. תחנת המשטרה באום-רשרש נמצאה ריקה. בחצר המשטרה ניצב תורן. כל הנוכחים החזיקו בתורן, וברן טיפס עליו וקשר את דגל הדיו. מיכה פרי צילם. שירת ההמנון סיימה את הטקס. שני מפקדי החטיבות, נחום שריג ונחום גולן, שלחו מאום-רשרש מברק: "העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל. אילת (אום רשרש) ט' באדר תש"ט"

2. אזור אילת שונה מאזור הנגב בכך שהוא נמצא קרוב למקור מים גדול, דבר המאפשר קיום רב יותר של חיים בקרבו. האזור מעט יותר ירוק ומיושב יותר על ידי בני אדם ובעלי חיים, בעיקר ימיים. הצמחייה היחסית רבה מתאפשרת אודות לעובדה שכל נחלי האכזב באזור מתנקזים לים, ולידם יש צמחייה יחסית עשירה. נחלי האכזב הרבים גם גורמים ליצירתם של קניונים רבים, החורצים את הקרקע לעומק ומשנים את הנוף. בנוסף, דבר שונה מאוד הוא כאמור ההתיישבות האנושית. בני האדם משנים מאוד את הנוף שבו הם מתיישבים. הבניינים והמלונות רבי הקומות, כמו גם הבורות והגבעות שנוצרים כתוצאה ישירה או עקיפה מבנייתם, מאוד שונים מהשממה החדגונית שבמרחבי הנגב. (105 מילים)

3. הצורך בסיור לימודי, טיול שנתי או סמינר מחקרי לאילת הוא גדול וחשוב. מבחינה גיאוגרפית, אילת היא חוד החנית של מדינת ישראל. היא נמצאת בקצה המדינה, גובלת בשתי ארצות וצופה על שלוש. ללא אילת, באחת ממלחמות ישראל הרבות סביר להניח שאחת מהמדינות הללו הייתה משתלטת על דרום הארץ ונוגסת בה עוד ועוד. בנוסף, קיצוניותה הגיאוגרפית של העיר מאפשרת את קיומה של שונית האלמוגים, שהיא השונית הצפונית ביותר בעולם. אילת גם מהווה מוקד חשוב לתיירות פנים וחוץ, כשזו האחרונה תורמת רבות לכלכלת ישראל. אילת מהווה מקום לברוח אליו מסאון המרכז, כמו גם מקום חמים ונעים לפנות אליו בחורפים קרים. בשל כל הסיבות הללו ועוד, חשוב מאוד שכל ישראלי ידע על אילת כמה שיותר, ויבקר בה לפחות פעם אחת. (117 מילים)