פסיכולוגיית התכונות – הבדלי גרסאות

'''פסיכולוגיית התכונות''' היא זרם ב[[פסיכולוגיה]] המדגיש את מרכזיותן של תכונות יציבות במבנה האישיות. את [[קרל יונג]], שהדגיש את חשיבותן של [[מופנמות - מוחצנות|חשיבותן של המופנמות והמוחצנות]], ניתן לראות את אחדכאחד מהראשונים בגישה זו, אם כי רוב תרומותיו לפסיכולוגיה אינן קשורות לתיאורייתלתאוריית התכונות.

[[גורדון אולפורט]], [[הנס אייזנק]] ו[[ריימונד קאטל]] הרימו תרומות נוספות בשטח זה. אולפורט דיבר על מגוון רחב מאוד של תכונות, חלקן ייחודיות לאדם. גישה זו הקשתה מאוד על ביצוע מחקר מדעי ושיטתי בתחום. לעומתו צימצם אייזנק את צירי האופי המרכזיים לשלושה - מופנמות או מוחצנות, יציבות נפשית גבוהה או נוירוטיות וכן מידת הפסיכוטיות. אייזנק הדגיש חשיבותם של מרכיבים ביולוגיים וייחס להם שני שלישים מהשונות. כיום סבורים שהשיעור נמוך יותר, אולי פחות מ-50%. ריימונד קאטל דיבר על שש -עשרה תכונות מרכזיות.

כיום רווחת תיאוריית[[תאוריה|תאוריית]] [[חמש התכונות הגדולות]], שלפיה מידת המוחצנות, מידת היציבות הנפשית, המוכוונות (רגש האחריות), הפתיחות המחשבתית ונועם ההליכות הם חמש התכונות המרכזיות שניתן להסביר לפיהן שלל רחב מאוד של תכונות אצל בני תרבויות שונות.