רשות החברות הממשלתיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דנה ישר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ייעוץ; מסוים; עות'מאני; כדי; על ידי;
שורה 9:
באותה עת חברות ממשלתיות הוגדרו ככל חברה אשר למדינה יש מניות בה, לכן הדוחו"ות הראשוניים של הלשכה נתנו פרטים על השקעות ה[[ממשלה]] בחברות ולא על חברות ממשלתיות.
הבעיה שנתעוררה עם הקמת הלשכה הייתה זו של תיחום הפעולות בינה לבין המשרדים הממונים והתאום בין הרשות,אגפים אחרים במשרד האוצר והמשרד הממונה.
הממשלה הטילה על הלשכה שורה ארוכה של תפקידים שחלקם נראו למספר [[שר|שרים]] כתפקידיהם, כך לא תמיד היה תאום בין פעולות רשות החברות לבין פעולות משרדי הממשלה השונים, כולל משרד האוצר ורק החל מאמצע [[שנות השישים]] נוצרה חלוקת עבודה מסויימתמסוימת בין הרשות לבין [[משרד הפיתוח]] ועיקר נסיונות הפעולה של הרשות היו בתאום פעולות בין החברות הממשלתיות השונות.
בשנת [[1971]] הגדירה רשות החברות הממשלתיות בחוזר שהוציא לדירקטורים בחברות את תפקידיה כדלהלן:" רשות החברות משמשת כיחידה מקצועית ליד הממשלה בכל הנוגע להקמת החברות הממשלתיות ולניהולן וכן לעסקות,הקשורות בזכויות הממשלה עליהן".<ref>אהרני,י."חברות ממשלתיות בישראל ובעולם".צ'ריקובר:תל אביב.עמ'138</ref>
 
רשות החברות הממשלתיות פועלת מכח [[חוק החברות הממשלתיות]] אשר נכנס לתוקפו בסוף שנת [[1975]]( תשל"ה). החוק הסדיר לראשונה את המבנה ואת הפיקוח על חברות ואגודות [[האימפריה העותמניתהעות'מאנית|עותמניותעות'מאניות]] בבעלות המדינה והבדיל בין חברות ממשלתיות לבין חברות מעורבות. חברה ממשלתית מוגדרת בחוק החברות הממשלתיות כ: חברה שיותר ממחצית מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית ממספר ה[[דירקטור|דירקטורים]] שלה, הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית; חברה מעורבת מוגדרת בחוק: חברה שמחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה. <ref>בתוך מבקר המדינה: דו"ח שנתי , 52 ב: 327-400, 2001 ‬</ref>
 
== מבנה הרשות ==
שורה 41:
*מילוי וסיוע ליישום המלצות מבקר המדינה בנוגע לחברות הממשלתיות
 
*יעוץייעוץ , מעקב וסיוע בניהול עסקיהן של החברות הממשלתיות הכולל : מעקב רצוף אחר הפעילות של כל חברה ממשלתיות, הגשמת מטרותיה, מהלך עסקיה, מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה, והודעה לשרים על ממצאיה
 
*בדיקת הדו"חות המוגשים לרשות מכל חברה ממשלתית
שורה 53:
כמו כן העניק חוק החברות הממשלתיות סמכות לרשות החברות לחוות דעתה על ידי הגשת תזכיר מפורט ומונמק לשר האוצר ולממשלה שיש לפרק מרצון או למכור חברה ממשלתית או למזג שתי חברות ממשלתיות או יותר גם אם לא המליץ על כך השר הממונה( סעיפים 14(ג) ו-15 (ב) לחוק החברות הממשלתיות).
 
כאמור התפקיד העיקרי של הרשות היא לפקח על החברות הממשלתיות , הפיקוח כולל מעקב של הרשות אחר פעולת הדירקטוריון וועדותיו בכל חברה ממשלתית, בין השאר באמצעות משקיפים מטעם הרשות בישיבת הדירקטוריון וועדותיו, בחינת הדו"חות הכספיים של החברות, פיקוח על השכר בחברות וטיפול עבור ועדות ציבוריות שפועלות על- ידי הרשות במינוי דירקטורים, יושבי ראש הדירקטוריון והמנהלים הכללים ומינוי רואי חשבון ויועצים משפטיים לחברות.
 
=== הדו"חות השנתיים שמפרסמת הרשות ===
שורה 66:
 
הדו"ח לא מזכיר מהי המידה שבה פועלת כל אחת מהחברות הכלולות בו להגשמת מטרותיה, מה הצורך בהמשך קיומה והסיבות לכך. למעקב אחר הגשמת המטרות ולדיווח על כך, נודעת חשיבות מיוחדת לצורך בחינת המשך קיומן של החברות כחברות ממשלתיות, או פירוקן לפי סעיף 14(א) לחוק.
אחד המדדים העיקריים המובאים בדו"ח הוא שיעור ה[[תשואה]] להון של החברות העסקיות. שיעור זה כפי שהוא מובא בדו"חות הרשות, אינו מספיק דיו בכדיכדי לתת תמונה שלמה על התוצאות העסקיות מהשקעת המדינה בחברה, משתי סיבות עיקריות:
 
1. חלק מנכסי החברות, בעיקר [[מקרקעין|נדל"ן]] שהעבירה לרשותן המדינה לצורכי פעילותן, אינם מובאים בדו"חות הכספיים בערכם המשוערך אלא בערכים היסטוריים מתואמים. כתוצאה מכך, הנתון על ה[[הון העצמי]] מוטה כלפי מטה ועל כן שיעור התשואה להון מוטה כלפי מעלה.