רימון (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{עריכה|סיבה=שיבושים לשוניים ואחרים}}
Omergold (שיחה | תרומות)
מ תיקון פירושונים
שורה 11:
קיבוץ להב, צפונית לאתר, בנוי על תל שכונה "תל חוילפה". בתל נמצאו שרידים מ[[תקופת הברזל|התקופה הישראלית]] ונטו לזהות את המקום בתור "צקלג" המקראית , העיר , בה ישב [[דוד]] בחסות אכיש מלך גת ([[ספר שמואל]] א' כ"ז, א'-ו') ואכן צקלג היה זה שמו של הקיבוץ בשנים הראשונות להקמתו.
 
מצפון מזרח ל"תל חוילפה" מצויה חורבה נוספת מתקופה מאוחרת. נחשפו בה קברים ו[[גלוסקמא|גלוסקמאות]] - ארונות קבורה קטנים מאבן. אחד העיטורים שנמצאו היה [[רוזטה (חלון)|רוזטה]] - עיטור יהודי מקובל. [[צבי אילן]] מצטט חוקרים, הסבורים כי הקברים שייכים ל"תלא", המוזכרת אצל אוסביוס מקיסריה בתור "כפר גדול של יהודים".
 
הארכאולוג רם גופנא סבור כי כי משמעות השם הארמי "תלא" הוא "התל" - השם שניתן למקום אחרי שפסק היישוב בתל עצמו. השם "רימון" נדד ל"חרבת רמליה" - רימון התלמודית וכשקם ישוב נוסף ב[[תקופת התלמוד]] - נקרא תלא, התל. היישוב [[תלם]] , מערבית ל[[חברון]], מכונה על שם תלא.
שורה 32:
==בית הכנסת==
 
ר. גופנא וצבי אילן סקרו את האתר וע.קלונר חפרו אותו בשנים 1978 - 1980. בית הכנסת הוקם ב[[המאה ה-3|מאה ה-3]]. בית גדול ששרד בו שורת של אדנים ועליהם בסיסים לעמודים. בקיר הצפוני - ל[[ירושלים]] - גומחא - מטוייחת בטיח לבן עם פסים אדומים, לגובה 2.50 מטר - המיועדת ל[[ארון קודש]]. בשילהי [[המאה ה-6]] ותחילת [[המאה ה-7]] חודש בית הכנסת. חמבנה יש ריצוף ייחודי : המרצפות יוצרות ריבוע בגודל 3 מטר על 3 מטר ועליהן חקוקות חמש [[רוזטה (חלון)|רוזטות]]. בצד הצפוני של הריבוע חקוקה [[מנורההמנורה|מנורת]] שבעת הקנים]]. מתחת לרצפה נמצאו מטבעות.
 
בשרידי בית הכנסת נמצאו שרדי קמע שבו בעל הקמע מבקש שמישהו אהוב עליו יחזיר לו אהבה.