פתחיה מרגנסבורג – הבדלי גרסאות

בבבל התרשם מאוד מצורת הלימוד ב[[ישיבות בבל]] וממעמדן הנכבד של הקהילות, שבראשן המשיכו לעמוד ה[[גאונים]]. פתחיה אף זכה להמלצה מגאוני בבל, שבכל אשר ילך היהודים המקומיים יראו לו את קברי הצדיקים. כשהגיע לארץ ישראל גילה מצב שונה מאוד מהקהילה בבבל. פה נשארו יהודים מעטים אחרי [[מסעי הצלב]], ואפילו ב[[ירושלים]], אליה הגיע ב-[[1187]], גילה רק יהודי אחד, צבע במקצועו, שנשאר בהיתר מיוחד מה[[צלבנים]], שהשתמשו בשירותיו. בין הקהילות היהודיות בארץ-ישראל, נוסף על ירושלים, הוא מונה גם את [[חברון]], [[עכו]] ו[[טבריה]]. מידע רב אפשר לשלוףלמצוא מסיפוריובסיפוריו גם לגבי [[קברי צדיקים|קברי הצדיקים]] והמקומות הקדושים שבהם המחבר מתמקד לעומק. חלק מתיאוריו בנושא זה שימשו חוקרים בדורות מאוחרים יותר לגילויים מחדש של קברי צדיקים. משום מה, ספרו של פתחיה משום מה לא מזכיר את חזרתו לגרמניה אחרי ביקורו ב[[יוון]]. ככל הנראה התיאור אבד, או שפתחיה לא ייחס לו חשיבות. ככל הנראה חזר פתחיה למולדתו לא יאוחר משנת [[1217]], שנת פטירתו של ר' [[יהודה החסיד]], שכתב כאמור חלק מספרו של פתחיה.