פלאשט – הבדלי גרסאות

פגז הפלאשט מכיל בתוכו כחמשת אלפים [[חץ|חצי]] [[פלדה]] זעירים, שאורכם כשניים וחצי [[סנטימטר]]ים<!-- גרסה אחרת טוענת ל3.75 ס"מ -->. אנשי הצוות ב[[טנק]] מכוונים את זמן הפיצוץ של הפגז באמצעות מערכת ידנית על ראש הפגז, כך שהפיצוץ יתרחש כ-30 [[מטר]] לפני המטרות. ב[[צה"ל]] נעשה שימוש גם במערכת אוטומטית, המזינה את המידע אל המנגנון ישירות מ[[מערכת בקרת אש|מערכת בקרת האש]] של הטנק. מנגנון ההשהיה מופעל מרגע ירי הפגז. בשלב הסופי של מעוף הפגז, מופצת אבקה צהובה שמסמנת לצוות הטנק את מיקום הפגיעה ושבריר שנייה<!-- ואולי בו זמנית? --> לאחר מכן הפגז מתפוצץ ומפזר את אלפי החצים. אפשרות נוספת לשימוש היא "פעולה מיידית" המשמשת לטווחים קרובים. כוונון מנגנון ההשהיה למצב זה גורם לכך שפיזור החצים יתרחש ברגע יציאת הפגז מקנה תותח הטנק.