משאבת השרירים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת ב{עבודה} |
|||
שורה 1:
{{בעבודה}}[[תמונה:Venous valve.png|שמאל|ממוזער|250px|פעולת שסתום חד כיווני בוריד]]▼
'''משאבת השרירים''' או '''משאבת השרירים הורידית''' מתארת מנגנון הפועל להזרמת [[דם]] מרקמות הגוף ל[[לב]], המבוסס על מערכת [[שסתום|שסתומים]] ב[[וריד]]ים ועל כיווצם של [[שריר]]י שלד. למשאבת השרירים חלק חשוב ביצירת [[החזר ורידי]] ללב ש[[תפוקת לב|תפוקתו]] תלויה בו.
שורה 5 ⟵ 4:
כיווצי החדר השמאלי של לב האדם מזרימים דם דרך ה[[עורק]]ים לרקמות. תפוקת הלב, קרי כמות הדם שהוא מזרים ביחידת זמן, תלויה בכמות הדם המגיעה לעליה הימנית של הלב באותה יחידת זמן. כמות הדם המגיעה לעליה הימנית מכונה ההחזר הורידי.
מרבית ה[[לחץ דם|לחץ]] שיוצר הלב בעורקים אובד לאורכם ולאורך ה[[נים (כלי דם)|נימים]], כך ששאריתו המגיעה לורידים אין בכוחה להניע את הדם בחזרה ללב. בעיה גדולה במיוחד קיימת בורידי ה[[גפה תחתונה|גפיים התחתונות]], שמשקל עמודת הנוזל המופעל עליהם (מפאת הפרש הגבהים בין הלב לכפות הרגליים בזמן עמידה) יכול ליצור [[לחץ הידרוסטטי]] של 90 [[מילימטר כספית]].
== מנגנון משאבת השרירים ==
לאורך הורידים בגוף, ממוקמים שסתומים חד כיווניים המאפשרים תנועת דם לכיוון הלב בלבד. חלק מהורידים עצמם, הורידים העמוקים, נעים לאורכם של שרירי שלד. כאשר שרירי השלד מתכווצים, נסחט הדם מתוך הורידים העמוקים ונע לכיוון היחידי שמאפשרים לו השסתומים, דהיינו לכיוון הלב. בדרך זו, פעולות יומיומיות כגון הליכה, ריצה ואף כיווצים קלים של שרירי היציבה של הרגליים, מספקות את הכוח המניע את הדם מהגפיים התחתונות (ומיתר רקמות הגוף) בחזרה ללב כנגד הלחץ ההידרוסטטי.
פעולה רציפה של משאבת השרירים, תפחית את הלחץ בורידי הרגליים ל-25 מילימטר כספית ואף לפחות מזה. בעוד שאי הפעלתה של משאבת השרירים ולו לפרק זמן קצר כדי מחצית דקה, תאפשר ללחץ ההידרוסטטי להעלות את הלחץ בורידים ל-90 מילימטר כספית.
== תת תפקוד של משאבת השרירים ==
פעולתה התקינה של משאבת השרירים תלויה בתפקודם של שסתומי הורידים. הללו עלולים להפסיק לתפקד במידה והלחץ הורידי גבוה מדי לאורך זמן. לחץ ורידי גבוה, הנוצר בעת [[הריון]], באנשים העומדים זמן ממושך או באנשים הנמנעים מלכווץ את שרירי הרגליים (עם למשל גפה תחתונה מגובסת), גורם להתרחבות של הורידים ולאי ספיקה של השסתומים החסרים את היכולת להתאים עצמם לרוחב החדש של הורידים.
עם אובדן התפקוד של משאבת השרירים, גדל עוד יותר הלחץ הורידי בגפיים התחתונות ונוצרות [[דליות]] ורידים ו[[בצקת|בצקות]].
הטיפול הפשוט ביותר במקרה של תת תפקוד של משאבת השרירים, הוא הרמת הרגליים לגובה הלב. גם הפעלת שרירי הרגליים במצבי סיכון, יכולה להפחית את הלחץ הורידי ברגליים ולמנוע את התרחבות הורידים.
[[קטגוריה:מערכת הדם]]
[[en:Skeletal-muscle pump]]
| |||