ויילד ויזל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נחמיה ג (שיחה | תרומות)
מ ביטול גרסה 4934409 של 85.64.228.215 (שיחה)יש מקורות לכל הפסקה - אהוד יונאי כדוגמה, ערכים אחרים בוויקי..
מאין תקציר עריכה
שורה 72:
שנים לאחר מכן העיד [[תא"ל]] [[יפתח ספקטור]] שאילו חיל האוויר היה מודע לטכניקות האמריקניות שיושמו במהלך מלחמת וייטנאם, יחסו אל אמצעי הל"א וההצעות האמריקאיות היה שונה<ref>הקדמת המתרגם - תא"ל יפתח ספקטור - לספר רכס ת'אד, מאת [[קולונל]] [[ג'ק ברוטון]]</ref>. אולם, בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים לא חצו טייסי חיל האוויר את התעלה, ובוצעו רק כמה ניסיונות תקיפה מרחוק של מערך הטילים בעזרת טילי שרייק שהעלו חרס.
 
בפתיחת מלחמת יום הכיפורים הופעל "[[מבצע תגר]]", שנועד לההביא להשמדת סוללות הטילים על תעלת סואץ בעזרת הטלת קלע של חימוש ממרחק בשילוב עם ירי טילי שרייק, ושימוש במטוסי A-4 סקייהוק ("עיט") ומטוסי F-4 פנטום ממוכשרים בציוד לוחמה אלקטרונית לדיכוי הסוללות. תוכנית המבצע הייתה מורכבת ביותר, ונמתחה עליה ביקורת רבה. בין השאר הוגדר המבצע כ-"אופרציות" (על ידי יפתח ספקטור), ונאמר על התוכנית שהיא צריכה להיות מדויקת כמו "שעון שווייצרי". בסופו של דבר, המבצע בוטל כמעט בצמוד לתחילת הפעלתו, ואיום הטילים הוסר כליל רק לקראת סוף המלחמה, לאחר ההשתלטות הקרקעית על השטח ושיתוק קרקעי של סוללות הטילים שבו. מהלך דומה בחזית הצפונית, שכונה "[[דוגמן 5]]" והיה מבוסס על תוכנית תגר, כשל לחלוטין עקב הפעלה לקויה שלא נצמדה לתנאי הבסיס של המבצע, ומזג אוויר גרוע מעל המטרות. שנתיים לאחר מכן הגדיר זאת מפקד חיל האוויר לשעבר [[עזר ויצמן]]: "הטיל כופף במלחמה הזאת את כנפו של המטוס - וזו עובדה"<ref>עזר ויצמן (עם [[דב גולדשטיין]]) - "לך שמיים לך ארץ", עמוד 329</ref>.
 
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמו בחיל האוויר ועדות בדיקה שונות, שעסקו גם בפיתוח תורת לחימה מסודרת ללוחמה באזור מוכה טילים ולוחמה אלקטרונית. ככל הנראה, השיטות יושמו בקפדנות, ובמהלך [[מלחמת שלום הגליל]] השמיד חיל האוויר כליל את מערך הגנת הנ"מ הסורי. מהמעט שפורסם על כך, נראה שבמבצע - [[ערצב 19]] - בוצעה חסימת מכ"ם בעזרת [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ייעודיים, ונעשה שימוש במטוסי פנטום ששיגרו טילים נגד קרינה, במקביל לתקיפה בעזרת [[כחלילית (טיל)|טילי כחלילית]] מהקרקע, שהשמידו את מכ"מי הסוללות.