עמק רפאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמר הירדני (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
מ זוטות |
||
שורה 3:
'''עמק רפאים''' הוא תא שטח גאוגרפי בדרום [[ירושלים]], המשתפל לעבר ערוץ [[נחל רפאים]], אחד מיובליו של [[נחל שורק]]. כיום מהווה אזור העמק חלק מן המבנה האורבני של העיר, ומאוכלס בשכונות מגורים אחדות.
העמק נמצא כקילומטר מדרום-מערב לירושלים העתיקה. גבולותיו הגאוגרפיים הם, בקירוב, אזור [[גן הפעמון]] בצפון, מורדות הרכסים שעליהם השכונות [[טלביה]] ו[[קטמון]] במערב, מורדות [[אבו תור]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] ואזור התעשייה של [[תלפיות]] במזרח, ואזור [[בית צפאפא]] (שם מתחיל הערוץ העמוק והתלול של נחל רפאים) בדרום. לאורך הדורות, עד [[היציאה מן החומות|יציאתה של ירושלים מן החומות]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], שימש העמק ככל הנראה כשטח פורה לגידולים חקלאיים בין ירושלים לבין [[בית לחם]]. עדות לכך ניתן למצוא ב[[ספר ישעיהו]]: "והיה כאסף קציר קמה, וזרעו שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" (ישעיהו י"ז ה'). מעת לעת שימש העמק כמקום איסוף וחניית צבאות לקרבות שונים בסביבות ירושלים-בית לחם: "ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים" (דברי הימים א' י"א ט"ו). עמק רפאים נזכר כבר ב[[ספר יהושע]], בתיאור גבולות נחלת [[שבט יהודה]] לאחר כיבוש הארץ:"וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים צָפוֹנָה" (יהושע ט"ו ח'). באופן דומה נזכר העמק אגב תיאור גבולותיה הדרומיים של נחלת [[שבט בנימין]].
בחלקו הדרומי של העמק נוסד הכפר הערבי [[בית צפאפא]], שתושביו הוכרו על ידי השלטונות העות'מאניים כבעליהם החוקיים של אדמות העמק. בשנות ה-70 של [[המאה ה-19]] מכרו תושבי בית צפאפא אדמות בצפון העמק לגרמנים ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] שחפצו להתיישב בסמוך לירושלים, ועל אדמות אלה הקימו הטמפלרים את מושבתם שנקראה "רפאים", ומוכרת כיום כשכונה הירושלמית "[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]]".
| |||