המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טרול רפאים (שיחה | תרומות) ניסוחים |
←המשבר ופתרונו: תהקלדה |
||
שורה 11:
כאמור מדיניות שער החליפין יצרה גירעון ב[[מאזן התשלומים]] שהיה צורך לממן. המימון הגיע בחלקו הקטן [[מגבית|ממגביות]] שנאספו בקרב יהודי חו"ל ומ[[יתרות השטרלינג]]- סכום כסף שהיה שייך למדינה והוקפא אצל ממשלת [[בריטניה]], שהסכימה לשחרר אותו רק ב־[[1949]]. מכיוון שלא היה במקורות אלו די נאלצה הממשלה לממן את עיקר הגירעון על ידי הלוואות לטווח קצר מהבנקים ומחברות הדלק העולמיות. בשלב מסויים הבינו המלווים שמצבה של המדינה לא הולך ומשתפר וכי יש סכנה בהלוואה כזאת בשל העובדה שיתכן והיא לא תוחזר ולכן הפסיקו להלוות כסף למדינה. כתוצאה מכך הגיעה המדינה למצב בו אין בידה מספיק יתרות של מטבע חוץ והיה חשש כן ואמיתי שהמדינה לא תוכל לתפקד.
המשבר גם לווה במשבר מקביל - [[מדיניות הקיצוב]] הלכה והתמוטטה בשל זעם ציבורי רב שהובע בבחירות המקומיות של [[נובמבר]] [[1950]], בבחירות אלו זכתה אומנם [[מפא"י]] - מנהיגת הצנע אך [[הציונים הכלליים]] יריביה בנפש שדרשו את ביטול הצנע וחסו תחת הסיסמה- "תנו לחיות בארץ הזו" היו רחוקים ממנה רק כדי 2.8%. כתוצאה מכך בוטל משרד האספקה והקיצוב והוקדמו הבחירות הכלליות ל[[יולי]] [[1951]]. במהלך הבחירות הכלליות איבדה מפא"י מנדט אחד, והציונים הכלליים, יריביהעלו משבעה לעשרים מנדטים. מפא"י. תוצאות הבחירות הכלליות שמו קץ לתקווה של מפא"י להתמודד עם המשבר על ידי הצנע והביאו לידי קבלת [[המדיניות הכלכלית החדשה]], בה דגל שר האוצר, [[אליעזר קפלן]].
[[קטגוריה: ישראל: כלכלה]]
| |||