פרשנות הפשט למקרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==הפרשנות הקדומה==
לא הגיעו לידנו פרושים מובנים של המקרא בתקופות הקדומות; לכן קשה להעריך באיזה צורה התפרש המקרא בתקופת ב[[תקופת בית ראשון]] ו[[תקופת בית שני|בית שני]]. הגישה המקובלת במחקר טוענת שתקופה זו התאפיינה בפרושים אליגוריים שונים; כמו כן הגישה המקובלת במחקר טוענת שאף בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], עיקר הפרוש היה פרוש מטאפורי המאופיין בעיקר בדרשות על הטקסט הכתוב. כחיזוק לכך מובאים מדרשי האגדה השונים ([[בראשית רבה]], [[שמות רבה]], [[ויקרא רבה]], [[במדבר רבה]], [[דברים רבה]] ועוד).
הדרשות במקורות אלו רחוקות מהפשט עצמו, כשהם עוסקות במוסר, במשלים ובמסרים חינוכיים שטובלו בסיפורים דמיוניים.
לעומת גישה זו יש הטוענים שפרשנות הפשט הייתה קיימת מאז ומעולם, והיוותה למעשה את החלק החשוב יותר של הפרשנות. כחיזוק לטענתם הם מוצאים בתרגומים השונים, כגון [[תרגום ירושלמי]].<ref>הרב [[מנחם מנדל כשר]] הרחיב על הנושא בכמה מספריו, שצורפו למהדורות השונות של ספרו "תורה שלמה".</ref> לדעתם התרגומים מהווים פרשנות פשט קלאסית, ולמעשה תרגום זה היה הפרוש הנפוץ והנלמד בקרב הציבור, עקב היותו נקרא בעת [[קריאת התורה]] ב[[בית הכנסת]].