תרומבין – הבדלי גרסאות

'''תרומבין''', [[אנזים]] הנמצא במערכת [[קרישת דם]] אצל בני אדם ו[[בעלי חיים]]. תרומבין שייך לאנזימים מקבוצת [[הידרולאז |הידרולאזות]] ([[סרין פרוטאז]]). התרומבין הופך את ה[[פיברינוגן]] מ[[חלבון]] מסיס ל[[חלבון]]לחלבון לא מסיס הנקרא [[פיברין]], בסוף שלב של [[קרישת דם]].

[[אנזים]] התרומבין התגלה על ידי החוקר האמריקאי סיגראס בשיטת ה[[קריסטלוגרפיה]]. בטבע תרומבין הוא [[גליקופרוטאיד]], ה[[מסה מולרית|מסה המולרית]] שלו היא 36000 גראם/מול והוא מכיל כ-4% [[פחמימות]]. [[מולקולה|מולקולת]] התרומבין מורכבת משתי שרשראות [[פוליפפטיד]]יות עם קשר [[גופרית|גופרי]] ביניהן. שרשרת A מורכבת מ-49 שיירים של [[חומצות אמינו]] ושרשרת שנייה B מ-265 שיירים. בשרשרת B נמצא האתר הפעיל של ה[[אנזים]]האנזים ורצף של [[חומצות אמינו]] הומולוגי למבנה של [[טריפסין]] ו[[כימוטריפסין]]. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת B.

תרומבין עושה [[הידרוליזה]] על 4 קשרי [[ארגיניל]]-[[גליצין]] ב[[מולקולה|מולקולת]]במולקולת [[פיברינוגן]] אשר מתפרקת ל-4 [[פפטיד]]ים ונוצר [[פיברין]] [[מונומר]] שבהמשך עושה [[פולימריזציה]] לגוש של [[פיברין]] הנמצא בטסית [[דם]]. בנוכחותו של התרומבין מתרחשת הצטברות של טסיות [[דם]] והתקבצות של [[קריש דם]]. עודף יחסי של תרומבין מפעיל מערכת נוגדת קרישה על ידי כך שלמערכת הדם נכנס חומר [[הפרין]] ואקטיבטור [[פלזמוגן]] ששומר על דלילות של [[דם]]הדם.

האתר הפעיל של תרומבין שמכיל קבוצה [[הידרוקסיל]]ית של סרין [[מעכבי אנזימים|מעוכב]] על ידי [[דיזופרופילפטור]]–[[פוספט]] ושאר המעכבים מאופיינים לקבוצות סרין פרוטאז, בנוסף [[הפרין]] או אנטיתרומבין III או [[מקרוגלובולין]] שנמצאים בפלזמה עושים אינאקטיבציה לתרומבין ב[[דם]]בדם.