הנמרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין frame; |
מ באשיר ג'ומאייל => בשיר ג'ומאייל |
||
שורה 5:
מילציית הנמרים הוקמה בסעדיאת בשנת [[1968]] כ"הבריגדות של הנמרים הלבנונים" תחת מנהיגותו של [[כמיל שמעון]]. המיליציה לקחה את שמה משמו האמצעי של שמעון - "נימר". נעים ברדקאן הופקד על אימון היחידה, שבראשה עמד בנו של כמיל, [[דני שמעון]]. מאוחר יותר שינו את שמם ל"הנמרים של הליברלים/החופשיים" ([[ערבית]]: نمور الأحرار).
עם פרוץ מלחמת האזרחים בשנת [[1975]] נלחמו הנמרים, שמנו אז 3,500 איש, ב[[התנועה הלאומית הלבנונית|תנועה הלאומית הלבנונית]] ובבני בריתה ה[[פלסטינים]] (אשר משנת [[1976]] כללו גם את [[אש"ף]]). המיליציה שיתפה פעולה עם [[הפלנגות]], [[בריגדת מרדה]] ו[[שומרי הארזים]], ולקחה חלק במעשי ה[[טבח]] ב[[טבח קרנטינה|קרנטינה]] ו[[טבח תל אל-זעתר|תל אל-זעתר]] ב[[פליט|פליטים]] הפלסטיניים. בשנת [[1977]] התאחדו המיליציות והקימו את [[הכוחות הלבנונים]], שהיו הזרוע הצבאית של [[החזית הלבנונית]]. המיליציה המאוחדת נשלטה עד מהרה על ידי הפלאנגות בראשותו של [[
ב-[[7 ביולי]] [[1980]], בשורת מתקפות שזכו לכינוי "[[יום הסכינים הארוכות]]" ספגו הנמרים מאות נפגעים והושמדו, למעשה, ככוח לוחם, כשהפלנגות השלימו את השתלטותם על הכוחות הלבנוניים, כחלק ממהלך של ג'ומייל להפוך אותם לכוח הלוחם הנוצרי היחיד במדינה. בריגדת מרדה של [[סולימאן פרנג'יה]] נדונה לגורל דומה ב-[[1978]]. דני שמעון נמלט ל[[סוריה]] ומאוחר יותר שב למערב [[ביירות]]. רק לאחר זמן שב למזרח ביירות, שם נרצח בשנת [[1990]].
| |||