האימפריה הדנית – הבדלי גרסאות

ל[[דנמרק]] היו [[קולוניה|קולוניות]] כבר מתחילת [[המאה ה-13]], כשקיבלה שליטה על [[אסטוניה]]. באיחוד עם [[נורבגיה]], ל[[דנמרק-נורבגיה]] הייתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של [[נורבגיה]], - [[גרינלנד]], [[איי פארו]], [[אורקני]], [[שטלנד]] ו[[איסלנד]]. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], לאחר אבידות טריטוריאליות ב[[חצי האי הסקנדינבי]], דנמרק-נורבגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר ב[[אפריקה]], ב[[הקריבים|קריבים]], וב[[הודו]]. [[כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק|כריסטיאן החמישי]], היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל ה[[מרקנטיליזם]] שסחף את [[אירופה]] באותה תקופה. הקולוניה הראשונה של דנמרק הייתה [[טרנקובאר]] או סרנגמבדי, בחופהעל חופה הדרומי של הודו ב-[[1620]]. השריד האחרון של האימפריה, שהוא גם הטריטוריה הגדולה בה היא [[גרינלנד]], שזכתה בשלטון עצמי ב-[[1953]], ומאז היא אזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו [[אוטונומיה]] מדנמרק ב-[[1948]].