המפקדה הארצית – הבדלי גרסאות

המפקדה הארצית הוקמה ב-[[1931]], לאחר שמוסדות היישוב הכירו בצורך תאום ההגנה המאורגנת ליישובים תחת פיקוח אזרחי, כחלק מלקחי [[מאורעות תרפ"ט]]. עד אז התנהל ארגון "ההגנה" מול ועדים מקומיים בערים השונות שלא היו כפופים לו ופעלו לרוב באופן עצמאי. עם הקמתה, הוכפפה המפקדה הארצית תחת [[הוועד הלאומי]] ו[[הסוכנות היהודית]] בראשותו של [[דוד בן גוריון]]. המפקדה היתה מורכבת הן מנציגי [[ההסתדרות]] שייצגו את [[תנועת העבודה|מחנה הפועלים]] והן מנציגי [[המחנה האזרחי]] (סוחרים, תעשיינים והתאחדות האיכרים) בחלוקה שווה של 3-4 נציגים לכל מחנה. עקב החלוקה הפוליטית למפלגות והאינטרסים המנוגדים, התגלו ויכוחים לא מעטים והטיפול של המפקדה בבעיות שנוצרו היה לעיתים מלווה בחשדנות ובסחבת.

 

 

עוד לפני הקמתה של [[מנהלת העם]] חתר דוד בן-גוריון לביטול המפקדה הארצית על מנת שלא לערב גוף פוליטי בהנהגת הצבא העתידי. ב-[[2 במאי]] [[1948]] שלח בן-גוריון לרמ"א, ישראל גלילי, מכתב המודיע על סיום כהונתו, וזה נכנס לתוקף למחרת. חלק מסמכויות המפקדה הועברו למטכ"ל של [[צה"ל]] וחלקם הועברו למחלקת הביטחון בסוכנות (שהתפתח ל[[משרד הביטחון]]).