הבדלים בין גרסאות בדף "קדש ברנע"

נוספו 117 בתים ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט מוסיף: pl:Kadesz-Barnea)
'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית. ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]] והיא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]]. מקומה של קדש ברנע עדיין לא ידוע במדויק.
 
לפי התנ"ך היא נמצאת במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור [[הר כרכום]] מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור [[עמנואל ענתי]].: "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה". במדבר יג
{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה"‏‏<ref>במדבר יג</ref>}}
 
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית ל[[ניצנה (עתיקות)|ניצנה]]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה–10 לפנה"ס, כ-200-300 שנה אחרי [[יציאת מצרים]] המשוערת. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים". (מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת מוזיאון ישראל)
 
בשנת [[1840]] "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע.
ד"ר יצחק ביילי מ[[אוניברסיטת תל אביב]] כתב במאמר "שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)כי:
:{{ציטוט|תוכן="…המקום...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".<ref>‏"שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)‏</ref>}}
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
[[קטגוריה:ארץ ישראל: גאוגרפיה]]