הבדלים בין גרסאות בדף "גינאה הצרפתית"

נוספו 22 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: סודאן;)
מ
גנרל פיידרבה (Faidherbe), שמונה בשנת [[1854]] למושל סנגל, פעל לביסוס השליטה הצרפתית באזור כנגד שאיפות בריטיות דומות. ביסוס השליטה נעשה באמצעות מספר הסכמים בין השנים [[1848]] ו-[[1865]] עם שבטים מקומיים שהצדיקו את הנוכחות הצרפתית לשם הגנה על הילידים, והסכמים נוספים נחתמו בין השנים [[1876]] - [[1880]]. בשנת [[1881]] הציב עצמו ה[[אמיר]] של פוטה ג'אלון תחת הגנת הצרפתים ובכך עלה בידי הצרפתים למנוע את יצירתו של רצף בריטי בין גמביה וסיירה לאון. שנה לאחר מכן, ב-[[1882]], הכירה בריטניה בזכותה של צרפת על רצועת החוף, ובשנת [[1886]] זנחו ה[[גרמניה|גרמנים]] את תביעותיהם באזור. בשנת [[1886]] הוסדר הגבול הצפוני של הפרוטקטורט עם פורטוגל. במהלך השנים הבאות חלו מספר שינויים בגבולותיה של המושבה בהתאם לשינויים מנהליים פנימיים בתוך גבולות [[מערב אפריקה הצרפתית]] ובשנת [[1891]] הופרדה גינאה הצרפתית מסנגל והפכה למושבה עצמאית. יחד עם זאת הוכפפה גינאה הצרפתית לסמכותו של המושל הכללי שניהל את כלל מערב אפריקה הצרפתית החל משנת [[1895]] מ[[דקאר]], על אף ששמרה על מידה מרובה של אוטונומיה ואף ניהלה תקציב נפרד.
 
במהלך [[המאה ה-19]] נעשו ניסיונות שונים לפתח במקום כלכלת [[מטע (חקלאות)|מטעים]]ים, בעיקר של [[קוקה]], [[קפה]] ו[[עץ גומי]]. בעוד שהקוקה והגומי כשלו בעיקר עקב האקלים וה[[בצורת|בצורות]] התכופות, הקפה התאקלם ברום הגבוה של רמת פוטה ג'אלון, אולם לא עמד בתחרות עם הקפה ה[[ברזיל]]אי.
 
הפרוטקטורט קיבל עצמאות מצרפת בשנת [[1958]] לאחר דחיית [[חוקת צרפת|חוקת 1958]] של [[שארל דה גול]], והיה למושבה היחידה שסירבה לקבל את החוקה החדשה. גינאה הצרפתית הפכה למדינת [[גינאה]], ושמרה על ה[[צרפתית]] כשפתה הרשמית, אך במדינה גם מדברים [[ערבית]].